Web Analytics Made Easy - Statcounter

אשר יוגורטי

 

1. ביום ראשון, 5/10/03 (לפני יומיים), פרסם עמי בן בסט רשימה באתר זה, הנוגעת לניסיון פסיכדלי לבצע "העשרת" צלילים באמצעות מריחת מזון מסוגים שונים על פני תקליטורים.

2. ביום שלישי, 7/10/03 (היום), פרסם העיתון "ידיעות אחרונות", במוסף הכלכלה (וגם באתר שלו, YNET, הפעם באזור ה"מחשבים") כתבה דומה ביותר, כאשר האזכור למקור הוא סוכנות הידיעות AFP, ומוזכרת רק המתרגמת של הידיעה, לילית נגר.

3. משיחה טלפונית שערכתי בתחילת הערב עם עמי בן בסט, הוא אמר שהוא לא מצא את התכנים לרשימה שלו דרך AFP (מה שלא אומר ש-AFP לא שלחו ידיעה כזו, ייתכן בהחלט שהם שלחו), אלא באמצעות ניוזלטר של New Scientist (אני לא הצלחתי למצוא קישור לידיעה בנושא זה, באתר הזה) ודרך האזור הרלוונטי באתר האוניברסיטה בה עובד הד"ר המדובר.

מצאתי גם שהידיעה הופיעה כבר קודם באתרים שונים:
א. ב-23/9/2003 באתר אוסטרלי לענייני IT
ב. ב-12/9/2003 באתר שנראה לי כמקור לא רע לסוג הנושאים הזה
ג. ב-11/9/2003 באתר אוסטרלי אחר

4. חיפשתי באתר של AFP וגם באמצעות גוגל (בתוספת אזכור של AFP) את שמו של הד"ר בתוספת מילות מפתח של הכתבה כמו BEER או YOGURT, אך לא עלה דבר.

5. הצלחתי לדבר עם גל מור, עורך במדור המחשבים של YNET. גל אמר שהכתבה הזו שובצה עוד מלפני שבוע לפרסום בעיתון הדפוס (וכפועל יוצא מכך, פורסמה גם באתר האינטרנט באותו היום).
כמו כן גל אמר שידיעות שמופיעות ב-New Scientist בד"כ מופצות אח"כ על ידי סוכנויות הידיעות השונות למערכות העיתונים.

לאור הדברים שגל אמר – הרצתי חיפוש בגוגל, הפעם תוך ניסיון למצוא אתרים אחרים אשר מתייחסים לפרסום של New Scientist, ומצאתי כמה כאלה, אשר פרסמו את העניין כבר לפני כמעט חודש:

11/9/03 – Sify
11/9/03 – CDFreaks
17/9/03 – Burning Bits

יסיק כל איש את מסקנותיו מסמיכות הפרסומים שלעיל, ונשוב וניזכר שעיתוי זה הכל בחיים (וגם שכדאי מדי פעם לגוון את המקורות מהם אנו ניזונים במידע).

תוספת למאמר ביום שלישי, 25/11/2003: התנצלות על החשדות שהעליתי ברשימה זו והמשך דיון בנושא ניתן למצוא ברשימה זו.

עברית בלעדית

 

גל מור מביא באתר YNET את סיפורה של תביעה משפטית שראשיתה ב-1996, בשלב גילוי הבעיה, התדיינות מול מיקרוסופט עד 2000, ואז התחלת הגשת תביעה שאושרה רק בימים אלו על ידי בית המשפט.

אני סבור שהתביעה ממש לא לעניין. הדבר הנכון שהחברה הייתה צריכה לעשות, הוא לתבוע את מיקרוסופט על שבכלל הוציאה מערכת הפעלה מעבר ל-DOS. אם הייתה נשארת רק DOS, החברה לא הייתה בכלל צריכה לבצע הסבה לתוכנה שלה, לא היו נגרמות לה הוצאות ובזה היה נגמר העניין.

בחיי, איזו תביעה מטומטמת: מישהו הבטיח לכם משהו? אתם מסתמכים על איזה משפט כללי ביותר מפרסומת של החברה (ראו בצד ימין של הכתבה המקורית)? בחרתם להיות הפרעוש שניצמד לאיזה כלב גדול, וכעת יש לכם טענות שהכלב עושה מה שבא לו?

יאללה, יאללה, לכו הביתה ותפסיקו לבלבל את המוח.

האני לא יראה את זהב העתיד

 

את השיר הזה קיבלתי מאמי לפני זמן שמשכו כבר לא זכור לי.

היא גזרה אותו מתוך מוסף ספרותי של עיתון כלשהוא, "הארץ", נדמה לי. את הגזיר הדביקה על בריסטול שהיה גדול רק מעט ממסגרת הגזיר.
ההדבקה הזו, כך נדמה, כוונה לקבע את השיר לחיי, כמעין בן-לוויה, תזכורת מתמדת.

השיר היה בעיני מעין תעודת גמר / בגרות שאמי בחרה להעניק לי. אולי אני טועה ומחניף לעצמי, והיא לא ראתה את הגמר, אלא רק רצתה להראות לי את הדרך אליו.

 

לסלוח לאחרים זה קל. לסלוח לעצמנו, להשלים עם עצמנו, לקבל את עצמנו – זו הדרך קשה, אך זו הכפרה האמיתית.

נופפו את עברכם מעל ראשכם, ואחר שלחו אותו לחופשי – כי אינכם יכולים לשחוט את אשר אתם.

 

האני לא יראה את זהב העתיד / אהרן שבתאי

 

הַאֲנִי לֹא יִרְאֶה אֶת זְהָב הֶעָתִיד
אֶלָּא אִם יַחֲזׁר עַל עִקְּבוֹתָיו לָעֲלָטָה,
יִגְהַר עַל פִּגְרוֹ הַמֻּטָּל בּעֲבָרוֹ כִּבְעַבְטִיט
וִינַתֵּק מֵעָלָיו אֶת עֲבוֹתוֹת הַחֲרָטָה.

לְשֵׁם כָּךְ יִלְבַּשׁ צוּרַת "הוּא" כְּסַרְבָּל,
וְנוֹשֵׂא אַרְגַּז כֵּלִים – כְּלֵי לֵב,
יַנְשִׁים אֶת הַיֶלֶד הַמְזוֹרֵר וְנִבְהָל
מִבָּבוּאָתוֹ בִּרְאִי מַבָּט שֶׁאֵינוֹ עוֹלֵב.

הוּא יֹאמַר לוֹ: "קוּם, מִי שֶהָיָה אֲנִי,
צֵא לְקַלְקֵל אֶת חַיֶיךָ מִבְּלי לְהִכָּלֵם,
הֱיֵה בּוּר וְיָהִיר, מְעַד וּשְׁגֵה

כִּי רַק בְּכַף יָדְךָ אֶמְצָא מְזוֹנִי
רַק אִם אֶסְלַח לְךָ אֶהְיֶה שָלֵם.
הַבֵּט, אֲנִי שוֹבֵר אֶת הַשּׁוֹט, אֵינֶנִּי מַלְקֶה!"

( מתוך "הלב", שלושים ושתים סונטות מאת אהרן שבתאי )