העולם הוא הצבע

I/O Brush היא אחת ההמצאות היפות והמהנות שראיתי לאחרונה.

במארז שמדמה מכחול גדול, מוטמן שילוב של מצלמה דיגיטאלית, תאורה וחיישני לחץ/מגע.

את המכחול מצמידים לכל אובייקט שתרצו: בד ספה, פנים של אדם, רצפה, סלסלת פירות – ומבצעים דגימה. כמו שמשתמשים בפיפטה לשאוב דגימה של נוזל.

לאחר מכן ניגשים למסך מגע דיגיטאלי המשולב במערכת, ועליו "צובעים" בעזרת ה"צבע" שדגמנו מקודם.

חיישני הלחץ מאפשרים לבצע מניפולציות שמבצעים בעת צביעה, כמו מריחה או סיבוב של מכחול אמיתי.

 

בדף הפרויקט, הנזכר בקישור לעיל, יש מספר סרטי וידיאו המדגימים באופן מקסים לחלוטין (בעזרת ילדים כמובן) את פעולת ההמצאה, וגם מסמכי PDF הסוקרים את ההיבטים הטכניים. מומלץ.

המצאה זו נוצרה על ידי חוקרים במסגרת Tangible Media Group אשר במעבדת המדיה של מכון המחקר של מסצ'וסטס (MIT).
אולי השכנה, שגרה ועובדת בסביבה, תוכל לבחון את ההמצאה באופן אישי בעזרת הפרטית שלה.

tangible user interface הוא ענף העוסק בגישור דו-כיווני בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטאלי על ידי יצירת ממשקים פיזיים בעזרתם אדם מבצע אינטראקציות עם מידע דיגיטאלי (או להיפך – ממשק פיזי נוצר או משתנה בגלל שינוי דיגיטאלי), ובדרכים לנצל ממשקים מסוג זה לטובת לימוד המרחיב את מגבלות ממשקי אדם-מחשב המוגבלים כיום בעיקר לממשקים הנפוצים מוכר לנו: מסך, מקלדת ועכבר.
מספר דוגמאות מוצגות בסרט הוידיאו של הפרויקט ambientROOM (חדר סביבתי).

הממציאים הם:
* Kimiko Ryokai, העוסקת ביישומים המכוונים לחינוך ולימוד, ומרבית הפרויקטים שלה מכוונים לילדים.
* Stefan Marti, חוקר העוסק בתחומי ממשקי אדם-מכונה, רובוטיקה ורשתות סנסורים.
* מנחה הפרויקט הוא Hiroshi Ishii, הנחשב למומחה עולמי בתחום ממשקי אדם-מחשב.

המצאה זו זכתה בשנת 2005 ב-Industrial Design Excellence Award (בקטגורית עיצובי סטודנטים) של Industrial Design Society of America.

חבל שהמצאה זו עדיין לא פותחה באופן מסחרי, כי יכולים להיות לה מגוון שימושים, החל במשחק ולימוד לילדים, דרך עיצוב בית וארכיטקטורה (במימושים יותר מדויקים ופחות גסים) וכלה ביצירות אמנות.

למעצבים תעשייתיים (בפרט אלו אשר עוסקים בשילוב רכיבי תקשוב במוצרים) מומלץ לעיין במגוון הפרויקטים של קבוצת ה-Tangible Media, וללמוד כיצד במשך השנים התפתח ענף מסקרן זה, שלדעתי עדיין לא מיצה את יכולותיו ועוד צפוי לו עתיד מזהיר, שייקח אותנו הרבה מעבר למקלדת, עכבר ומסך, אבל רק בהנחה ונסכים להכניס את המחשוב לחיינו באופן יותר אינטימי מאשר קופסא בחדר עבודה.

?Iraqpod

באתר, כנראה אמריקאי, בשם forkscrew, הכתוב בגוף רבים, אך איש לא נחשף באופן ברור, הועלתה מחאה כנגד המלחמה בעיראק, על ידי חיקוי הפרסומות של נגן ה-MP3 של אפל, ה-iPod.
רק שהפעם דמויות הצל מבצעות תנועות מלחמתיות, ואת סמל התפוח של אפל מחליף רימון יד.
לכל פוסטר מתלווה המשפט:

10,000 Iraqis killed. 773 US soldiers dead.

על פי הכתוב באתר, החיבור בין ה-iPod למלחמה בעיראק הוא רעיון החופש, שמצד אחד מנסה אפל למכור לצרכנים ומצד שני הממשל האמריקאי לאזרחי עיראק.
יוצרי האתר מאפשרים להוריד את הפוסטרים בגודל מלא, והיו אף שהדביקו פוסטרים אלו ברחבי לוס אנג'לס וניו-יורק.
כנראה שהפוסטרים והאתר כבר ותיקים, כי מצאתי אזכורים אודותיהם עוד ביולי 2004, והעיקר – לא מצאתי אזכורים של תגובת אפל לנושא או ניסיון של החברה למנוע את הפצת הפוסטרים. חכמים.

           
                                            והמספרים ממשיכים ועולים.

כמה אפסים דרושים בכדי להשמיד את העולם?

שמונה.

כך מעיד ברוס בלייר, מומחה למדיניות ביטחון, נשק גרעיני ומערכות שליטה ופיקוד, ונשיא מכון המחקר האמריקאי העצמאי CDI (‏Center for Defense Information), אשר מטרתו להגביר את הביטחון העולמי על ידי שיתוף פעולה בין המדינות, הפחתת ההסתמכות על כוח צבאי לפתרון סכסוכים, הפחתת ההסתמכות על נשק גרעיני ועוד.

Bruce Blair

מר בלייר שירת מראשית שנות ה-70 ועד לאמצעיתן, כקצין שיגור טילים גרעיניים בין-יבשתיים מדגם Minuteman, אשר גרסאות מתקדמות שלו עדיין נמצאות בשירות פעיל.

                                       טיל Minuteman בכן השיגור שלו

 

     מתקן אימון למפעילי Minuteman (שימו לב לרתמות של הכיסאות)

כבר בשנות ה-60', שר ההגנה דאז, רוברט מקנמרה, הורה מפורשות כי יורכב מנגנון הגנה מפני שיגור בלתי-מורשה, בשם PAL (‏Permissive Action Link).

                         מנגנון PAL מפורק לחלקיו

אולם, טוען בלייר, בפיקוד האווירי האסטרטגי (SAC, ‏Strategic Air Command), האחראי על תפעול טילים אלו, החליטו באופן עצמאי וחשאי, בכדי לוודא שיגור מהיר בעת מלחמה או בעת התקפת פתע של ברה"מ, לקיים "קוד שחרור נעילה סודי" של 00000000. הקוד היה ידוע לכולם, טוען בלייר.

בלייר, אשר השתחרר משירותו הצבאי בשנת 1974, טוען כי פעל לאחר שחרורו, על ידי תכתובת חשאית עם הצבא ולאחר מכן גם באמצעות מתווכים מהקונגרס – בכדי לבטל "סידור" זה, אשר מגלם סיכון גבוה לשיגור בלתי מורשה.
רק בשנת 1977 הופעל מנגנון ה-PAL ללא "קוד השחרור הסודי".

זה ילמד אתכם לא להישען על המקלדת.