עיתונופל

 

עוד מבזק עדכון (נכון ל-28/7/2003), תחזיקו מעמד:

 

אני שוב מתנצל על החזרה לכותרות, אבל יש התפתחויות: ניצחון (זמני?) נרשם לכוחותינו לאחר שהפרסומת שונתה, ובמקום הכותרת של האתר, נופלת משקולת של טון (ראו תמונה מצורפת).

מי אמר שאני לא נותן את הטון?

 

 

 

 

מבזק עדכון (יום שני, 21/7/2003, 20:20):

אני מתנצל על כך שאני מפרסם רשימה זו מחדש, אבל מצאתי כעת כתבה שבה הפרסומת הזו פעילה ברגעים אלה. כנראה שבכל אופן ל-YNET אין בעיה אתה.

שניות לאחר הכניסה לכתבה תשמעו (אם הרמקולים של המחשב דולקים) קול חריקה והוכתרת תטה על צידה, וכאשר תגללו לתחתית הכתבה תופיע מכונית שתיסע מימין לשמאל עד שהכותרת עליה תיפול.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2700775,00.html

 

 

הרשימה המקורית (יום רביעי, 16/7/2003):

 

בהתחלה חשבתי שאני לא רואה טוב, אבל בסוף התברר לי שאני רואה טוב. אולי רק לא מבין.

 

נכנסתי היום לקרוא כתבה סטנדרטית ב-YNET, מדור "פוליטי-מדיני", והנה הכותרת של המדור שמוטה:

 

 

 

אך לא לאורך זמן היא נשארה שמוטה, בסוף היא גם נפלה:

 

 

 

ניסיתי למצוא כעת את התופעה בשנית, בכדי שתוכלו להתרשם לבד, אבל כרגע הכתבה נטולת מפגע זה. מזל שמייד כשראיתי את זה העתקתי את המסך.

חדי העין בוודאי יבחינו שמדובר בשתי כתבות שונות. פשוט יצאתי מהכתבה הראשונה די מהר (ואז חשבתי שאולי רק פרצו להם לאתר ושינו את הכותרת) ובכתבה השנייה קיבלתי את הנפילה.

 

במה מדובר? פשוט מאוד, פרסומת לחברת ביטוח.

פרסומת שמשתמשת בטיפוגרפיה של האתר, בכותרת של האתר – מוציאה אותה מהעיתון ומעבירה אותה להיות חלק מהפרסומת.

אתם קולטים? האתר הוא הפרסומת! הפרסומת היא האתר! חפש את ההבדלים.

זה רק ממשיך את מה שגדי כתב היום ומה שאני כתבתי בעבר.

כאשר העיתונאים הופכים להיות שלוחה של היחצ"נים, מה הפלא שבסוף מקבלים דברים כאלה?

על מי עוד נותר לסמוך? למי עוד נותר להאמין?

 

אחוזי חרדה

 

אני משער שלאחרונה ראיתם בעיתונייר כלשהוא את הפרסומת האחרונה של מיקרוסופט ישראל, שכעת עלתה גם לרשת (נדרש פלאש).

אני מוסיף כאן גם את צילומי המסך של הפרסומת, למען הדורות הבאים, לאחר שהפרסומת תרד:

 

 

 

אני מת על פרסומות ההפחדה האלו, שטובות כנראה לקהל הרחב, זה שאינו ממש מכיר מחשבים או סתם חדש בנושא.

מקורי = יציב היא המשוואה.

אז הנה הפרסומת שלי: " ללא קשר על ידי מי ואיך הן הותקנו – 100% מהמחשבים שהותקנו עם 100% ממערכות הפעלה של מיקרוסופט יקרסו בשלב זה או אחר של חייהם!"

הערה: עדיין לא עבדתי עם "חלונות 2003" אבל המשפט הנ"ל נכון ל"חלונות XP", כך שיש עדויות נסיבתיות…

אבל רגע!… הפרסומת הזו הולכת צעד נועז קדימה!
הפרסומת טוענת שהתקנה לא מורשית (המתבטאת בקריסה של מערכת ההפעלה) יכולה לפגום בחומרה!

 

אם היה מתקלקל לי רכיב חומרה עם כל קריסה שקרתה לי עם מערכת הפעלה של מיקרוסופט, הרי שהייתה מתרחשת אפשרות אחת מבין שתיים:

1. הייתי אדם עני שמחליף המון חומרות (והיה נודף ממני ריח של עשן ופיח)

2. הייתי עובר למערכת הפעלה של יצרן אחר או חופשית (קוד פתוח).

 

טענה זו, מניסיוני עם חומרת PC, הייתה אולי נכונה לפני שנות דור (היה פעם איזה וירוס שמחק BIOS, "צ'רנוביל" נדמה לי) אבל לא כיום.

למעט הוירוס שלעיל, מעולם לא נתקלתי במצב שתוכנה או דרייבר (שלא נועדו מראש להיות הרסנים) גרמו להרס חומרה.

עדכוני Firmware הם צעד שיכול להיות הרסני אם לא נעשה בזהירות (כי מתבצעת כתיבת תוכנה ישירות לחומרה), אך זו פעולה נדירה יחסית.

המקסימום שאני חושב עליו הוא פגיעה במדיות אחסון, בעת שכותבים עליהן – מה שגורם לכל היותר ל-Bad Sectors בדיסק קשיח (שעדיין מאפשר עבודה עליו, בניכוי השטח הפגום) או לזריקת מדית CD.

כלומר, הפרסומת רוצה לומר שלא סתם מערכת ההפעלה לא תעבוד – אלא גם יהרסו לך מוצקים אלקטרונים בעלי ערך! יישרף לך המחשב מהדרייבר!

 

לזה ייקרא Mind over matter!

 

ה-Cash ששבר את גב הממשל

ביום רביעי השבוע קראתי את הידיעה הזאת בעיתונייר של "ידיעות".

החוק בבסיסו, ככל שהבנתי אותו, אומר שגופים שאינם פרטיים – אינם רשאים לקבל מזומן תמורת עסקה שערכה מעל 20,000 ₪. הגבלה זו אינה חלה ברכישה מאנשים פרטיים.

מעבר לטמטום של החוק הזה והקושי לאכוף אותו בכדי לשרת את מטרות המלחמה בהלבנת הון (למשל, תוך שימוש באנשי קש (במקרה הנדון יהיה יותר מתאים Cash) במקום חברות קש, כי הם "אנשים פרטיים"), יש בו פן מסוכן.

כסף הוא הייצוג המודרני להישרדות. זה עדיין סחר חליפין, רק שהכסף הוא גורם מתווך ומוסכם.

ככל שעובר הזמן והמודרניזציה מתגברת – הכסף הופך ממשהו מוצק, שאפשר להיות בעלים שלו (בלי צורך בעזרה או פיקוח של אף אחד), לייצוג מספרי בתוך מחשבים אי-שם.

מזה זמן רב יש לי השערה שרוב הכסף בעולם הוא למעשה דיגיטלי, ומעולם לא ראה אור בצורת שטר או מטבע. הדף הזה מאושש את השערתי, לפחות לגבי ארה"ב. שימו לב לקישורים לטבלאות מעקב הכסף של הבנק המרכזי של ארה"ב.

נכון – זה נוח, זה מהיר, בטוח יותר מאשר מתחת למזרון (רק נגד פורצים ושודדים מסוג Low Tech, כן?) – אלא אם הבנק מתמוטט…
מצד שני – כסף דיגיטלי, הרשום אצל המעסיקים (כמשכורת), בבנקים, בגופי ההון ובמוסדות הממשל, הוא כסף שניתן לעקוב אחר מהלכיו, לעקל אותו ועוד.

כלומר, ההישרדות שלנו היא בעצם לא ממש בשליטתנו.

מן העבר השני כסף מזומן הוא כסף בלתי מפוקח. לטוב ולרע. הישרדות חופשית שאינה תלויה באיש. היא רכוש צמוד (באופן פיזי) ונזיל.
אנחנו אמנם אחראים להגנתו אך מצד שני איננו תלויים בזמינות מחשבים, שעות פתיחה או הרשאות של מנהל סניף או איש מכס להשתמש בו לפי רצוננו החופשי.

מעבר למטרה הרשמית של המלחמה בהלבנת הון, אני משער שהחוק נועד גם בכדי לסייע לאגף המכס לקבל מידע נוסף על היכולת הכספית של המשלמים בעסקאות מעל 20,000 ₪ (בין אם הם אנשים פרטיים או מוסדות / חברות), וזאת בכדי לבצע גביית מיסים יעילה יותר.

שימו לב שבכתבה המגיב הוא לא איש של "הרשות לאיסור הלבנת ההון" (שבכלל שייכת למשרד המשפטים…) אלא מנהל אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר! 

בכדי להוסיף לשמחה – גם הבנקים וחברות האשראי (שזה למעשה אותו הדבר) מרוויחים מחוק זה על ידי הגדלת תקבולי העמלות שיגבו בשל הגדלת מספר התנועות הכספיות שיעברו דרכם.

הדבר העיקרי בעיניי בחוק הזה הוא שהתבצע כאן צעד קטן נוסף (בחסות המלחמה בפשיעה, בשחיתות ובטרור) – בדרך לפגיעה בחופש הפעולה של האזרחים, ובזכותם לפרטיות.
כלומר, כרגע אנו עדיין מרשים לכם להחזיק מזומן, אבל רק לשימוש כדמי כיס. כל מה שהוא מעבר לכך – אנחנו רוצים לדעת עליו.

לדעתי חוק זה מנוגד לשני ערכים של חוק-יסוד "כבוד האדם וחירותו":

סעיף 3: אין פוגעים בקניינו של אדם.

לכאורה אין פגיעה ישירה, אבל למעשה יש הגבלת שימוש בקניין והפחתת ערך הקניין (פחות טוב מכסף דיגיטלי).

סעיף 7 (א): כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

אחד מהדברים הפרטיים ביותר בחייו של אדם הם אמצעיו הכספיים והשימוש שהוא עושה בהם, כלומר, כיצד הוא חי את חייו.

 בג"ץ, מישהו?