לא הייתי אומר זאת יותר טוב בעצמי

קלי מק'ברייד, עיתונאית ותיקה, המועסקת כיום במכון פוינטר ללימודי עיתונאות, מכה על חטא בעקבות פרשת הבלוגרים .VS ‏CBS.
כל הכבוד לה על הקריאה לתודעה חדשה אצל העיתונאים, שמה שהיה לא ישוב עוד – וצריך להסתגל לסביבה חדשה, תנאים חדשים, כלים חדשים וחוקים חדשים.

האתר עצמו, אגב, מ-צ-ו-י-ן, לכל מי שאוהב תקשורת בכלל ועיתונאות בפרט. רהוט, חכם ומעוצב בנועם.

יש באתר גם בלוג קבוצתי, עם רשימות קצרות ולעניין, שאפשר להתעדכן בו גם על ידי הגדרת RSS.

עדכונים קלים מחזית מיקרוסופט

מעבדות וירטואליות לכל דכפין

החברה מאפשרת לכם להתנסות במוצרים שלה, מבלי להוריד אותם אליכם במלואם וללא צורך להתקין אותם.
באמצעות טכנולוגית Terminal אתם יכולים לקיים השתלטות מרחוק על המוצר הנבחר ולהשתעשע אתו בסביבה סגורה.
ביצעתי ניסיון קצר והעסק עובד לא הכי מהיר, אבל באופן סביר בהחלט. מומלץ לנסות.


מרכז התנסות במוצרי החברה

מגוון דרכים להתנסות במגוון מוצרים של החברה: כקבצים להורדה, באופן מקוון (כמעבדה וירטואלית, כמוזכר לעיל) או על ידי הזמנת CD. יש גם מוצרי פיתוח וגם משחקים.
לגבי מוצרי פיתוח, הזכרתי בעבר, ניתן להוריד את גרסאות הבטא של הדור הבא.

שיתוף משתמשים מתקדמים ביצירת ידע ושיתופו

זה נראה דבר חדש ומעניין: החברה מאפשרת לאנשים שאינם עובדי החברה – להוסיף מאמרים למאגר המידע הטכני שלה. האנשים, ככל שנצפה עד כה, הם MVP (‏Most Valuable Professionals), כלומר אנשים המראים עניין וידע רב במוצרי החברה, ומשתפים אחרים בידע זה במסגרות שונות.
כמובן שמצורפת בהתחלה אזהרה משפטית כבדה ומכובדת. הנה כמה דוגמאות:

Csrss.exe uses 100% of the CPU When you Right-Click an item in Explorer

HOW TO: Create and Modify Custom Interactive Buttons in FrontPage 2003

ActiveSync Cannot Find a Device

האם השפעת ה-Wiki נכנסת מתחת לעורו של הענק הג'ינג'י? או סתם Outsourcing ללא עלות כספית?

אגב אותם MVPs – נראה שהחברה מאוד מעודדת את פעילותם ונותנת להם הרבה בונוסים:
MVP יכול להנחות צ'אט טכני, בהשגחת איש החברה.
MVP יכול להגיש בקשה לקבל גישה לקוד המקור של מוצרים מסוימים.
MVP מקבל דף משלו באינדקס ה-MVPs של החברה. בדף יש תקציר של הרקע והידע המקצועיים, כולל קישורים למאמרים, פרויקטים, מקום העבודה וכדומה.

זו גישה מסקרנת. אם בעבר שיתופי הפעולה של החברה היו בעיקר עם חברות וארגונים, הרי שכעת יש גם שיתוף של אנשים בודדים.
מצד אחד זה יותר בלאגן והתעסקות לחברה, אך מצד ה-MVPs זה נותן להם הרגשת קירבה וקבלת ערך מצד החברה, דבר שקושר אותם יותר אל החברה ומחזק את המוטיבציה שלהם להיות "שגרירים" של החברה.
בצורה זו החברה גם יכולה להציג עצמה כעממית ומשתפת את הקהל הרחב, ובכך מנסה החברה לקדם עצמה, ככל שניתן, אל הרוח השיתוף של הרשת, שלא לומר (בלחש) "קוד הפתוח". יענו.


הם קצת התחרפנו

גם זה חוש הומור: לימוד Visual Basic על ידי סרטונים, כאשר קידום הסרטונים מתבצע על ידי חיקוי סגנון הפוסטרים של סרטים אמיתיים. להיות גיק זה מביך by design, אבל יש פעמים…

ביד חזקה, בזרוע נטויה ובמצח נחושה

חברת האצ'יסון, חברת האם של פרטנר, הידוע בישראל בשם Orange, מצהירה שהיא שמה עלינו פס. רַסְמִי. בתשקיף. אוי, הכֵּנוּת! הכֵּנוּת!

החברה התאקלמה במרחב המזרח תיכוני, ויודעת: כאן עושים מה בא לנו. אפילו אם זה לא דומה לפרסומות המלוקקות שלנו.

השאלה היא האם המידע הזה ייכנס לאתר "פורום החברות הסלולריות". החשש מהקרינה איחד יריבים מושבעים לכדי נופת צופים.
אה, ואם מדברים על נוף, אז תראו כיצד הם מציעים לנו לשלב את האנטנות בחיי היום-יום שלנו, בלי שנרגיש. אפילו בשילוב עם עץ. אמיתי. (ככה הם אומרים, אני ממש לא הצלחתי לזהות אנטנה. סימן שההסוואה עובדת). העיקר שלא נדע שיש משהו שמקרין עלינו בסביבה.

וכעת לשוס: באותו אתר, מוצגת תמונה שהיא צילום של אמנה. כן, אמנה. שנחתמה בין מרכז השלטון המקומי (זה שחלק מחבריו לא משלם משכורות לעובדיו כבר כמה וכמה חודשים) לבין חברות הסלולר. אפילו פרסמו מודעות התחייבות ברוח האמנה. וגם ועדת שרים נכבדה מצאה לנכון לשבח יוזמה ראויה זו.
על האמנה חתומים באופן אישי מנהלי חברות הסלולר באותה העת.

תראו איזה יופי, חברות הסלולר התחייבו שממועד חתימת האמנה "לא תוקם אנטנה סלולרית הטעונה אישור בתחומי רשות מקומית ללא קבלת היתר בניה כדין."

ומוסיפים: "בכל מקרה, בתום תשעה חודשים מיום החתימה על האמנה יפעלו הצדדים לכך שלכל המתקנים המוצבים בתחומי הרשויות המקומיות יהיה היתר בניה." לא נוסח ממש מחייב, אבל העיקר הכוונה.

האמנה נחתמה ב-14 לספטמבר 1999.

ולסיום, סיפור קטן מניסיוני:
סיפור זה הוא בנוסף לכאבי הראש שתוקפים אותי כאשר אני מדבר בסלולרי.

אולי שמתם לב, אבל כאשר אתם בחדר שיש בו רמקולים קטנים, של מחשב – פתאום הרמקולים מתעוררים לחיים ומשמיעים קולות חשמליים משונים? ומספר שניות אחר כך מתקבלת שיחה סלולרית במכשיר סלולרי קרוב?

התופעה הזו סקרנה אותי, ועשיתי ניסוי דומה: בעת שיחה סלולרית, קירבתי את המכשיר הסלולרי למסך המחשב (מהסוג הוותיק, מבוסס שפופרות, CRT). ככל שהתקרבתי למסך התמונה הלכה והתעוותה. מהר הרחקתי את המכשיר, בכדי למנוע נזק למסך.
אם זו ההשפעה על שפופרת מסך בעלת זרם חשמלי מכובד – מה תהיה ההשפעה על מוח האדם?

קיימים כמובן כל המחקרים אשר טוענים שאין כל סיכון בקרינה הסלולרית. אני מכבד אותם, גם אם יש כאלו שמומנו על ידי חברות הסלולר.
אבל ההרגשה הבלתי-מדעית-לחלוטין שלי אומרת אחרת, ואני מעדיף להרחיק ממני מכשירים שאני מרגיש שגורמים לי נזק, על בסיס ניסיון אישי.

נדמה לי שמישהו כתב פעם כך, ואני מסכים לכך בלב שלם: חברות הסלולר הן חברות הטבק של המאה העשרים ואחת.