הנה אנו מתבשרים כי או-טו-טו בית"ר ירושלים מגייסת לשורותיה את השחקן המדובר (והיקר, לפי מיטב ידיעתי) ביותר בישראל כיום, אבי נמני.
"יש מימון" הם עולזים, כמוצאי קופת חיסכון אותה גילו בהפתעה בעת ניקיונות החגים.
אבל רגע, האם זו אותה בית"ר שלא שילמה משכורות בזמן בעונה הקודמת? שקוביקה ברח ממנה בגלל מוסר התשלומים שלה? שהתבססה השנה בעיקר על צעירים, כי לא היה לה כסף לבנות סגל מבוסס יותר מבחינת מקצועית?
פתאום, בשביל להביא תקווה חדשה יש כסף? אבל בשביל לנהל את העסק כמו שצריך, בשביל להיות הוגנים כלפי אלו שכבר עובדים אצלם – אין כסף?
כיצד הם חושבים שיגיבו השחקנים כאשר נמני יבוא (ויש להניח שהוא יקבל משכורת בזמן כמו שעון שוויצרי) – במידה מסוימת על חשבון השכר שלהם (שאולי היה יכול להיות גבוה יותר, עם קצת רצון טוב), ועל חשבון זרימת כספים מסודרת לכיוונם?- אני משער שיהיה להם קשה להתרכז בכדורגל.
(אגב, דבר דומה אני חושב קרה גם ב"הפועל ת"א", לקראת סיום העונה הקודמת, בשל אי תשלום מענקים על ההישגים באירופה).
אך הנהלת בית"ר המפוארת לא עוצרת כאן, אלא ממשיכה בשוונג של עשייה ברוכה – בראיון שנתן מאיר לוי (זה שמצא את הכסף הגנוז להבאת נמני), לאתר "ספורט 5", לפני מעט יותר משבוע, הוא מתפאר: "כל בעל בית היה שמח עם חוב של מיליון שקל, מקנאים בנו". והדובדבן על הבונבון: בעלי הקבוצה גם רוצים שעיריית ירושלים תסייע להם בין השאר על ידי מחיקת חובות!!!
ועל כך נאמר: אם חוצפה הייתה משאב בר-מכירה – ישראל הייתה המדינה העשירה בעולם.