Web Analytics

הודנה מציתה את הדמיון

 

(פרה-מפריזה על הסיסמית "הונדה מציתה את הדמיון")

למי שלא יודע או צריך תזכורת, משמעותה של ה"הודנה" היא שברגע שהכוח המוסלמי נמצא בנחיתות או צריך זמן להתארגן במסגרת מלחמתו בכופרים (השלם את החסר) הוא צריך להסכים להפסקת המאבק, באופן זמני בלבד, בכדי שיוכל להתחזק ולהמשיך במאבק עד לניצחונו.

הרי ברור שמעבר להכרזה הנוכחית לא התרחש שום שינוי אמיתי בשטח ואיש לא שינה את דעותיו או מטרותיו.

אולם, רק הוכרזה לה ה"הודנה" (ונדמה לי שכבר היו כמה מקודם) והנה יוצאים המוני בית ישראל לחולל ברחובות!
כך לפחות יתרשמו צרכני התקשורת (כלומר צרכני היחצ"נים).

(אגב, "שיפור באווירה הביטחונית" פירושו שהעשן התפזר, הרכבים השרופים פונו, בתי החולים התמלאו, הרחוב התרוקן (נחים לקראת המופע הבא) ואישיות אמריקאית בדרך אלינו)

יש בעיה עקרונית עם התקשורת (שאינה אידיאולוגית, אלא כלכלית), שהיא כמו הבורסה – מתפרנסת מהשינוי.

לאף אחד לא אכפת באמת לאיזה כיוון אנו זזים, העיקר שנמשיך לזוז, לשנות כיוון ("…ואם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה" כדברי מיכה שטרית).

לא חשוב טוב או רע, העיקר האופוריה או הדיכאון. שרכבת ההרים הרגשית לא תעצור.

מצד שני – הרי לא נצרוך תקשורת שמספרת על אותו הדבר כל יום, וממילא העולם משתנה תמידית, אז למה שלא נספר על זה? למה שלא ניידע את צרכני התקשורת על הקורה בעולם? נבנה להם מפת תודעה?

ההבדל הוא כמובן במינונים, בבחירת המילים ועוצמתן, הצילומים, האפקטים הקוליים וכן הלאה.

המציאות היא הרי בסופו של דבר ממוצע האירועים לאורך זמן. וממוצע אפשר להשיג על ידי מנעדים קטנים או מנעדים גדולים, התוצאה תהיה זהה מבחינה מתמטית, אבל מבחינה נפשית מנעדים גדולים גורמים להרחבה וכיווץ בלתי-פוסקים, אשר יכולים (כמו במוצקים), להוביל לשבירה (ברמות שונות).

"עוד ועידה בעקבה!- תמו כל צרותינו" ואחרי מספר ימים "אך לפני יומיים היו תקוות בעקבה והנה נגוזו בעקבות הפיגוע / חיסול האחרון. התקווה נעלמת" וחוזר חלילה.

לתקשורת אחריות כלכלית למכור את עצמה, ועל כן היא נאלצת כל הזמן להעלות את ספי הדרמטיזציה – כך שבסופו של דבר התקשורת עצמה נפגעת – מאחר והיא נאלצת לספק צרכים רגשיים גדולים יותר, שהופכים למפלצת שקמה על יוצריה.

בתחילתו של דבר התקשורת, זו שבמקור נועדה לשרת את החברה האנושית, הופכת ממדווחת חדשות ליוצרת חדשות – ללונה פארק נפשי, בכדי להבטיח את הרייטינג של מחר.

 

ענק דוטה:
מצאתי תוך כדי חיפוש אחר מקורות לרשימה זו (אך לאחר שחשבתי על הכותרת. לא מוותר), לצערי, שסבר פלוצקר מ"ידיעות" כבר עלה על הונדה לפני. נו, הוא מתפרנס מזה, אצלי זה רק תחביב.

 

עניינים מנהליים:

תחינתי שטוחה בפני הכותבים באתר זה (אין לי דואל של כולכם, אז אני פונה בפנייה נרגשת מעל דפי האֶתֶר): די לביטוי "פוסט"!

הכיצד נקרא לעצמנו, אבירי העברית הדיגיטלית, המעלים פוסטים – פוסטמות?

מוצעים: מאמר, רשימה, הגיג, מסמך או כל אחר אשר חפצה נפשכם. אנא בממותה מכם: עברית! (ראבק!)

 

Join the Conversation

14 Comments

  1. אולי במקום פוסט נלך על בלוק?

    קצת שובר שיניים (בבלוק האחרון שבבלוג וכו'), אבל משעשע במידה, ולפעמים אפילו תירוץ לא רע.

    http://www.shooky101.com/?p=372

  2. פוסט = רשימון

    בלוג = יומֶיין (זה כבר הצעתי)

    והערב חשבתי שבמקום אנטי-וירוס, אפשר פשוט: חיסון

  3. באמת אמר ברדיו "עכשיו כשלנו ולפלסטינים יש הונדה…"
    אולי במקום פוסט: הודנה? או הונדה?

  4. "הודנה לאדוני כי לעולם חסדו"?

    אנטי-וירוס = סירוס הוירוס או סירוסוירוס.

    גם אני הצעתי יומנט, אבל האתגר הוא לא להתשמש במילים לועזיות, ועדיין לנסות להביע כתיבה אישית מקוונת ופומבית.

    בלוק? כמו הגשש: "בלוקים זרקו עלינו" או "שנוציא את הבלוק מתחת למיטה ונרוץ מסביבו" (לא גשש). ומה אם למישהו יהיה בלוק בכתיבה?

  5. ובלוג לדעתי חבל לתרגם, כי הצליל המלה הזו כל כך מלא אופי. וחוץ מזה קל להטות אותה – בלגתי, אבלוג, בולג/ת.

  6. אגב, אלכסנדר, אפשר לקרוא את המשפט של שרנסקי אחרת ולקרוא את "כשלנו" במובן כשלון…

    אופי? YNET, אופי?
    קודם כל זה שיבוש, צריך להיות וובלוג (זה WebLog ולא Belog). מה מלא אופי במילה הזו?
    תבדקי אותי גם ב- http://notes.caspi.org.il/%D7%93%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%94/ תחת הרשימה "די להבלגה".

  7. כולם מסביב מומחים לקוראן, ומבינים עם מי עשה הנביא את הודנה ומתי, ומה קרה אח"כ.
    לי יש תהייה קטנה, שנמשכה לאורך כל המגעים בעניין ההודנה – הודנה זה הרי מן הסכם הפסקת אש. הסכם כזה עושים בדר"כ עם הצד שכנגד, כתום מו"מ קפדני. ברור שאם תחתום הסכם כזה עם עצמך כתום מו"מ עם עצמך, אתה עלול להתאכזב אם הצד השני לא ינהג בהתאם, וכך צפוי לקרות כעת כאשר אנחנו לא מקיימים את חלקנו בהודנה (שחרור חמאסניקים).
    זאת תהייתי.

    וכללית בקשר ל…(לא אגיד פוסט) – המאמר העיקרי יפה, ונחמד שאיש היי-טק מוטרד בקשר לכבודה של העברית.

    רשימון נשמע טוב.

    אולי זה מקום טוב להגג בקשר לחידוש מילים ועברות – קשה להמציא מילה חדשה ממש.
    הרבה יותר פשוט וקליט להוסיף משמעות למילה קיימת (הרי גם "פוסט" היא מילה קיימת באנגלית). כך למשל, במחשבים, צורבים וסורקים ללא הנד עפעף, ואילו הידור (קומפילציה) לא תפס.

  8. כל מה שנקרא "מלחמה" ו"שלום" הם בסך-הכל פונקציות, מוצרים ותוצרים של אסטרטגיה של יחסי-ציבור.
    על כן אמור: תבורך ההודנה. אם היא נותנת הרגשה טובה יותא, סלמתק.
    אתה כותב "המציאות היא ממוצע האירועים לאורך זמן", אך המציאות הפוליטית היא בדרך-כלל "ממוצע הדיווחים לאורך זמן". כידוע, פיגועי התאבדות אינם מסכנים באמת את בטחונה של ישראל והמלחמה נגדם אינה "מלחמה על הבית". כך שהמצב לא הולך ומחמיר בגללם, אלא בגלל הצורה שאנו מתייחסים אליהם. ולכן טוב שיש קצת הודנה באוויר.

  9. מי זו הדנה הזו שכולם מדברים עליה כל הזמן?
    ובעניין הפוסט: נדמה ךי שהכי מדוייק זה רשומה.

  10. משהו מעולמו של פקיד במשרד הפנים, ולא שיש משהו רע בזה (בלהיות פקיד במשרד הפנים)

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *