YNET, במדור התיירות – מגלים טוב טעם, ומסייעים לקייטנים המדלגים להם אלי בית הדין בהאג, הולנד, לתפוס קצת קולטורה בין שרידי אוטובוסים מפוצפצים, תמונות של קורבנות (משני הצדדים, הספירה נמשכת), תקריות אלימות (צפויות, נקווה שלא), ושנאה שיצאה לטיול שנתי.
ככה, בואו נראה מה מתאים למי:
* נציגי משפחות נפגעי הטרור יוכלו לבלות בפארק השעשועים של "דאונרל" עם כל המשפחה (אופס, סליחה, לא עם כולם)
* נציגי זק"א ייהנו כמובן ב"מדורודם", העיר המיניאטורית, הם הרי תמיד עוסקים באיסוף והרכבה של דברים קטנים
* נציגי משרד החוץ אשר יטריחו עצמם לארמון "לנגה פורהאוט" יעריכו את המקצועיות של הקולגה מוריץ אשר – אמן האשליות האופטיות
ורגע, עוד לא סיימנו: גם רשות הדואר מצטרפת למאמץ הציוני ופותחת במבצע למשלוח מברקים להאג. מבצע שלבטח ימיס את לב הזדים ויפתח את הלבבות (שלא לדבר על הכיסים): "מברק של כ-15 מילים יעלה 12 שקלים, במקום 36 שקלים עבור מברק בן שבע מילים"!
מסתבר שלהיות יהודי נרדף זה עסק משתלם!
אני לא רואה מה פסול או "סטליניסטי" ביוזמה של רשות הדואר.
אינני חושב כי אחמד טיבי או מוחמד ברכה רוצים להשמיד את היהודים הישראלים או כי הם נהנים בסתר ליבם מפיגועי התאבדות.
אבל מה שמפריע לי היא העובדה שאנשים כאלו בעלי מעמד בציבוריות הערבית, שהם בעליל אנשים אינטילגנטיים -אין בהם את האומץ לשבור את השיח הפלסטיני ולומר בראש גלוי כי רצח מכוון חסר אבחנה של חפים מפשע רק בגלל לאומיותם/גזעם/דתם הוא דבר אסור ונורא כשלעצמו. בלי "אבל" בלי "שני הצדדים" בלי "בגלל". ההסתייגות שהם תמיד מוסיפים לגבי "שני הצדדים" מראה על חוסר אומץ מתמשך שלהם.
אפילו סרי נוסיבה, וגם לגביו אין לי ספק כי ככל בן תרבות הוא לא יכול לקבל טבח ונראה לי שהוא מתבייש בושה עמוקה בתרבות המתאבדים, כאשר ארגן לפני כשנה וחצי עצומה המגנה את הפיגועים -הסיבה היתה "בגלל שהם מזיקים לאינטרס הפלסטיני". וגם אז רק מתי מעט חתמו על העצומה.
אסור להניח לזה ולתת הנחות לעובדה כי השיח הציבורי הפלסטיני לא מוכן להכיר בפשע כשלעצמו.
הבעיתיות בדברים של ברכה וטיבי היא בפחדנות שלהם.
אייני מאמין שהומאינסט אמיתי יכול לקבל את ה"אבל" הזה שמתלווה לכל גינוי פלסטיני למעשה הפשע נגד האנושות המכונה "פיגוע התאבדות".
ההצגה שלהם כ"גיבורים" ואמיצים" משום שנסעו להאג היא צביעות. תגובתם -ולא משנה מה היה ההקשר הכולל -היא מעידה שהתואר "פחדנים" ו"אופורטוניסטים" מתאים להם הרבה יותר.
הרוח הרעה שאין להם אומץ שלא להפיץ פוגעת בישראל באופן עמוק יותר מ"האג שמאג". הם באופן קבוע גורמים להעכרת האווירה בין היהודים לערבים בארץ. ביחסי הערבים-יהודים בישראל יש הרבה יותר מאשר ה"סוגיה הפלסטינית". דווקא בסוגיה זאת הקרע גדול יותר מכל נושא אחר. חידודו (גם) על ידי טיבי ובארכה גורם להעמקת האיבה.
בעוד שאני לגמרי מסכימה איתך שהניסוח (אם אכן הציטוט מדויק ומלא, בד"כ מביאים רק את הקטע הפרובוקטיבי) של הדברים שאמרו החכ"ים הערביים מטריד ומקומם, יש לי תחושה שיש
כאן מקרה אופייני של "הנחת המבוקש" – קודם הקורא הישראלי מניח שהחכ"ים הערבים מזדהים בסתר ליבם עם הלאומנות הפלסטינית בגרסתה
הרצחנית ביותר, ושואפים לאובדנה של מדינת ישראל, ואז הוא ימצא את מבוקשו בכל דבר שח"כ כזה יגיד, שיתפרש מייד כשייך לאותו קו מחשבה. לכן נורא מהר מתקיפים
אותם, ולכן אני נמנעתי מזה, כי עושים את זה מספיק בכל מקום אחר . [לגבי שיקוליו של איתן קטונתי מלחוות דיעה].
את דברי הפוליטיקאים הפלסטיניים לא ראיתי באותו לינק.
ולדברים עצמם שנאמרו: נשמע לי שבצד שאט-הנפש והזעזוע מהפיגוע (שבוטא, אבל לא בוטא מספיק) הייתה התייחסות לאינטרס הפלסטיני
לעצמאות ולחופש, שנפגע מאוד, כמובן, בכל פעם שיוצאים טרוריסטים משם ופוגעים בנו. זה תמיד טיפשי ונורא מצידם, וזה טיפשי במיוחד
ביום שבו סוף סוף עומד לדון בית-דין בינלאומי בסוגייה שנוגעת ישירות לדרך ההתגוננות של מדינת ישראל מפני פיגועי הטרור. נראה לי שזה ההקשר
הברור של הדברים. באותה מידה ניתן היה להגיד שפעולת חיסול (עם פגזים לא-חוקיים או בלי, בהפצצה מאסיבית או 'ממוקדת') או הרס של
שכונת מגורים שלמה, אם תיעשה עכשיו מצד מדינת ישראל, תהיה פעולה טיפשית ביותר וב"עיתוי גרוע ביותר". אני בטוחה שלמשפחות הקורבנות
הפלסטינים-האזרחיים של פעולות חיסול כאלה יצרום מאוד לשמוע שזה נעשה ב"עיתוי גרוע", כאילו שיש עיתוי טוב לדברים האלה, אבל גם כאן הכוונה
לאינטרס הפוליטי של כל צד.
לאילן, לא אמרתי שהיוזמה 'סטליניסטית', אבל תקרא איך הדברים מנוסחים (עד כמה שאני זוכרת עכשיו) מטעם רשות הדואר, כאילו יש כאן צורך בהתגייסות למאמץ הלאומי הפטריוטי, כאילו שלא משנה מה – הגדר, בגלל שהיא משהו שהמדינה עשתה, היא בטח דבר טוב – תוך התעלמות מוחלטת מכך שעצם קיומה, והתוואי שלה, והמליארדים שנשפכים עליה, הם חלק מויכוח ציבורי גם פנימי. הייתי מעדיפה, כמובן, שכל העניין של הגדר היה נידון כאן בארץ בצורה אמיתית, אבל זה לא קרה. אז לפחות שידונו בזה שם.
טלי – לדעתי אפשר להתנגד גם לתוואי הגדר, וגם לבית הדין בהאג, שאין לו כל קשר למשפט צדק.
לאורית: לא רק צדקנות קדושה יפה לי. את צריכה לראות אותי כמה הולמים אותי גלגול עיניים וספיקת כפיים.
לטלי: אני חושש שאת מייחסת לרשות הדואר הרבה מכפי יכולתה או כוונותיה. היא מגויסת רק לטובת עצמה ורווחיה. התפלאתי שהמברק המזמר לא נכנס למבצע, היה יכול להיות שוס.
לעובר אורח:
* על פי מיטב ידיעתי אין אלוהים ואין יום דין. אני חי מספיק זמן בכדי לקלוט את זה. גורל רבים הוא רע ומר בלי צורך באלוהים להצדיק זאת.
* לצערי נדמה לי שלא הבנת את מטרת הרשימה שלי, ומאחר ואני סבור שיש דברים שאין טעם להסביר, נשאיר זאת כך.
* טוב טעם מעולם לא נחשב כמעלה שלי, מה שמסביר את נטייתי להיצמד לנושאים סרים.
* לגבי ח"כ ברכה ומר קריע – אני לא מצפה מהם לכלום, ולבטח לא למשהו חד"ש ממה שהם אמרו עד היום, אז אני לא מתאכזב או המום מדבריהם. אני רק ממתין לטענה שלהם שהפיגוע האחרון הוא בעצם מעשה ידי מדינת ישראל בכדי לנצח במשפט.
* לא ממש מציק לך שרשות הדואר קופצת לגזור קופון? זה בסדר? כי זה במסווה של "כל ישראל אחים"? זה בשבילך שקית "במבה" ביער?
* למה אתה מיתמם וטוען שהכתבה אינה נוגעת למשלחות? למה לדעתך היא פורסמה דווקא כעת? קרא נא את הפסקה הראשונה בכתבה של YNET.