Web Analytics

!Give me a big haag

YNET, במדור התיירות – מגלים טוב טעם, ומסייעים לקייטנים המדלגים להם אלי בית הדין בהאג, הולנד, לתפוס קצת קולטורה בין שרידי אוטובוסים מפוצפצים, תמונות של קורבנות (משני הצדדים, הספירה נמשכת), תקריות אלימות (צפויות, נקווה שלא), ושנאה שיצאה לטיול שנתי.

ככה, בואו נראה מה מתאים למי:
* נציגי משפחות נפגעי הטרור יוכלו לבלות בפארק השעשועים של "דאונרל" עם כל המשפחה (אופס, סליחה, לא עם כולם)
* נציגי זק"א ייהנו כמובן ב"מדורודם", העיר המיניאטורית, הם הרי תמיד עוסקים באיסוף והרכבה של דברים קטנים
* נציגי משרד החוץ אשר יטריחו עצמם לארמון "לנגה פורהאוט" יעריכו את המקצועיות של הקולגה מוריץ אשר – אמן האשליות האופטיות

ורגע, עוד לא סיימנו: גם רשות הדואר מצטרפת למאמץ הציוני ופותחת במבצע למשלוח מברקים להאג. מבצע שלבטח ימיס את לב הזדים ויפתח את הלבבות (שלא לדבר על הכיסים): "מברק של כ-15 מילים יעלה 12 שקלים, במקום 36 שקלים עבור מברק בן שבע מילים"!

מסתבר שלהיות יהודי נרדף זה עסק משתלם!

Join the Conversation

15 Comments

  1. יפה לך צדקנות קדושה.

    כשמיד לאחר הפיגוע נציגי משלחת הסטודנטים בהאג יוצאים בהצהרות שהופכות את המושג "הון-פוליטי" לאנדרסטייטמנט, הצהרות בנוסח "זה מאוד כואב אבל זה מחזק את הטיעונים שלנו" משל נסעו לתחרות הדיבייט השנתית, כנראה שאכן משתלם להיות יהודי נרדף.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2878417,00.html

  2. אותי הצחיק דווקא הקטע הזה:

    "נאמר להם לשים לב לא רק לאנשים בעלי חזות מזרחית אלא גם לנשים אירופאיות, שעלולות לבצע פעולה עויינת במטרה להזדהות עם המטרה הפלסטינית."

    נשים אירופאיות – תמיד הן היו מסוכנות, עכשיו אנחנו גם יודעים למה.

    ובאשר לאחדות הדעים בתקשורת שהמטרה הלאומית בה' הידיעה כרגע היא למחות כנגד עצם הטלת הספק באמונה הקדושה בחומת ההפרדה כפתרון לכל בעיותינו, לא נותר לי אלא להיאנח בייאוש.

  3. כי אחרת גורלכם רע ומר.
    לאיתן כספי – הכתיבה שלך היא מופת של אטימות וטעם רע. ההומור שלך לגבי המשפחות הנכות שהן גידמות מאחד מבניהן הוא מעורר בחילה. מעניין אם גם אחד משלושת ילדיך היה חס וחלילה מת – מתאונה, מחלה, פיגוע – האם גם אז זה היה כל כך מצחיק אותך הפראפרזות שניתן לעשות על הביטוי "לכל המשפחה".
    מעניין אותי אם זכית לחווויה של לראות מישהו שיקר לך, או שאתה מכיר, נקבר אחרי פיגוע בתוך ארון ולא בתכריכים כיון שמכל גופו נותר אוסף חרוך ומפורק של שרידי עצמות ובשר. מעניין אם גם אז היה כל כך מבדח אותך העובדה כי זק"א צריכים לאסוף רסיסי אדם כדי לתת לאותם אנשים זכות לכבוד אחרון ומנוחת עולמים, כבוד שאותו אתה -ברגל גסה, בלב ערל ובצורה כה קלילה רומס אותו. מעניין אם גם את הילדים שלך מישהו היה צריך להרכיב מחדש – האם גם אז זה היה כל כך מצחיק אותך, מר מדורודאם?

    ולאורית: לאור הרגישות הרבה שלך לטעם טוב הפתיע אותי שלא הפריע לך הציטוט המתועב של סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מוחמד ברכה, כי "הפיגוע נפשע, והעיתוי נפשע יותר."
    תקראי את זה עוד פעם.
    אני מקווה שיש לידך שקית הקאה.
    גם אותך טלי, אני מתפלא שנפשך הרגישה ובטנך הענוגה לא התהפכה למקרא דבריו של ח"כ ברכה ולמשמע הגינוי של מר קריע, רוה"מ הפלסטיני כי הוא מגנה את הפיגוע כי זה מזיק לאינטרס הפלסטיני – לא חלילה כי רצח חפים מפשע הוא פשע נורא כלעצמו.

  4. והנה קופצים בעלי הזכות הבלעדית על השכול על הזעזוע ועל הדרך הנכונה הדרך היחידה הנכונה להתייחס לפיגוע. הנה הגיעו יודעי נסתר על דרכו של אלוהים ויום הדין…

    לומר עכשיו שגם הציטוט של יו"ר הכנסת חסר טעם? שאין בדברי משום הסכמה עם המעשה הנפשע וידה-ידה-ידה?
    אני אוותר הפעם, אשאיר לך עובר אורח, את הבלעדיות על הטעם הטוב והנשמה היתרה. תתבשם.

  5. ואני בטוח שאת יודעת את זה.
    תביני -אני לא שמאלן -ולכן אין לי שום מושג מה נכון, מה צודק, מה אמיתי ומה מוסרי באופן מוחלט. אני מתלבט.
    לי אין זכות בלעדית לא על המוסר, לא על האמת ולא על החוכמה ולא על הצדק.
    בטח שלא על השכול.

    תודה לך, בעלת הידע המוחלט על שהסכמת לוותר לי הפעם. אני מוחל על הזכות שהענקת לי ברוב טובך.
    אינני שודד -ואני יודע כי האמת הצדק השכול המוסר הקריאה הלא מוטת ושאר הסגולות הטובות הם קניינך. לא התכוונתי לשדוד אותם ממך.
    אני גם לא קבצן. אני לא ממש צריך שתזריקי לי מטבע שחוק של שכול או צדק לכובעי כשאת עוברת כאן.

    חסכי את הכסף הקטן הזה. קני בו מראה -ואז במקום להשליך את דמותך על אחרים -תוכלי להתבונן בעצמך, במלוא הדרך?

  6. שורה של שופטי האג, יושבים כמו ילדים טובים בגן כלשהו, כנראה טוב, עם מפיות, סכום וצלחות. הם מוכנים לארוחה. ואנחנו מצידנו, הבאנו את האוכל, במו גופנו. אנחנו לא אור לגויים אנחנו עור בשר עצמות ודם לגויים.

    נמאס לי

  7. מעניין, איך תמיד כשמישהו מעז לומר משהו שחורג מהקצבת 15 המלים שנכללות במנת הסולידריות הלאומית נכון לאותו רגע – כפי שהממשלה במדיניותה קבעה, התקשורת שכפלה ורשות הדואר מיחזרה – מייד סותמים לו את הפה בקולניות ודורשים שקודם כל, ולפני הכל, יחזור על אותן מנטרות, יתנצל, יסתום את הפה – ואז, אולי רק אז, יעז להראות איזשהו פן אחר.
    כך, כאשר איתן מנסה להראות לך את חוסר הטעם של ווינט בכותבם על אתרי תיירות בהאג עבור המשלחות (כשווינט כתבו על זה לא חשבת שבמשלחות יש משפחות שכולות, נכון? רק כשאיתן כתב על זה באירוניה?) או את הליקוק הדי דוחה לבוס של רשות הדואר, שאמורה להיות גוף לא תלוי ולא שופר תעמולתי של מדיניות ממשלה (כי אנחנו עדיין לא מדינה סטליניסטית) פתאום מה שמפריע לך זה שהוא לא התייחס לכל שאר הדברים. יש אינסוף דברים שהוא לא התייחס אליהם, אבל הוא דווקא כן רצה להתייחס לשטיפת המוח הפטריוטית שאנחנו מקבלים בעניין החומה (בעצם, מה לי לקבוע למה הוא רצה להתייחס – אבל אני יכולה להגיד איך אני הבנתי את זה). ולעניותי, כששוטפים אותנו בכל מקום אחר עם התעמולה הזאת, טוב שפה ושם יישמעו קולות שאומרים אחרת.
    אם הוא, או אני, התייחסנו לדברים מסוימים ולא לאחרים, איך אתה מסוגל להסיק מזה מה דעתנו לגבי הדברים שלא התייחסנו אליהם?

  8. איפה בדיוק כתוב בכתבה בווינט כי זוהי המלצה למשלחות? קראתי את הכתבה ולא מצאתי בה המלצה למשלחות.
    מדובר בכתבה הנותנת רקע על העיר ועל האתרים המעניינים ו/או החשובים בה.ומה כל כך גרוע בכתבה שמעשירה את הידע?
    יכול להיות שהיא מספרת אודות דברים שלדעתך הם לא חשובים או לא מעניינים – אבל מי שעושה את הקישור, בחוסר טעם מצמרר בין הכתבה על האג לבין המלצות בילוי למשלחות הוא כותב הרשימה מעלינו, מר כספי.
    בתור מי שעוד מתיימר בתחילת הרשימה להלין בציניות אודות ענייני טעם – הרי שהוא נוקט בחוסר טעם משווע. והרי על עניין זה הרשימה כאן – "ביקורת כח השיפוט ומסה אודות הטעם הטוב" מאת איתן כספי.

    לגהי סתימת פיות – זוהי טענה מגוחכת. איך אני בדיוק סותם פיות? אני מצנזר את הכתוב כאן? אני כולא אנשים בגולאגים?

    אני לא יכול להסיק מה דעתך בעניינים אחרים -ולמען האמת, מקריאת הרשימות שלך טלי, אני לא חושב שאת מחזיקה בדעה כי אסור לרצוח כי זה פוגע באינטרס הפלסטיני או שפגיעה ביחסי ציבור חמורה מרצח. די ברור לי שדעתך היא ההפך הגמור -אולם מפריע לי שבעוד שנאמר משפט כה מתועב מפי ח"כ ברכה בטקסט אליו את מתיחסת – את בוחרת דווקא לציין כי מפריע לך משהו שהוא לא יותר מקוריוז – ותמיד כאשר לוקחים הוראות כלליות ופורטים אותן למקרים קונקרטיים ישנם קוריוזים ואנקדוטודות שכאלו -שמעלות חיוך וצריך להתייחס אליהן ברצינות ובמשקל הראויים. דבריו של ברכה לעומת זאת -אינם קוריוז אלה דעה מצמררת שחושפת תמונת עולם מעוותת – כמו גם דבריו של מר קריע.
    החזרתיות של דברים כאלו שוב ושוב מוכיחה כי אין אלה מעידות אלה תפיסה עמוקה שיש בה דה-הומניזציה של הישראלים (היהודים -אם להיות מדויקים לגמרי). ראי את דבריה של שרת החוץ הסורית מאתמול, למשל.
    ההיטפלות לדברים טריויאליים כמו הוראה מטומטמת שמישהו נתן, או מישהו הבין או למבצעי שיווק של רשות הדואר (ואגב הדינה היא הצד בהאג, ולא הממשלה שהיא רק חלק מהמדינה) משולה למישהו שרואה את שקית הבמבה הריקה והמעוכה באתר הפיקניק במקום את כל היער (או אפילו רק עץ ביער…)

  9. קטע מצחיק. אהבתי. מעניין להוסיף – לא למען האובייקטיביות אלא לטובת הקטע – לאן ילכו המפגינים הפלשתינאים בהאג בין הפגנה למחאה. בכל אופן גם ככה זה טוב.

  10. לא יודע לנמק בדיוק למה, אבל אני לא חושב שהסאטירה של כספי היא מעבר לגבול הטעם הטוב. ברור לי שהוא לועג לווינט, ולא לזק"א או למשפחות הקורבנות. מצד שני טעם טוב זה עניין אישי.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.