Web Analytics Made Easy - Statcounter

נשים הולכות רחוק (השאלה לאן הן מגיעות)

בסוף השבוע פורסמה ביקורת בית קפה במגזין "תל אביב" של "ידיעות אחרונות".
הביקורת עסקה בבית הקפה "אסף ארטיזנל", אשר נמצא מחוץ לתל אביב (שווה ערך ליציאה מהחומות בירושלים).
הביקורת, כהרגלן של הביקורות בזמן האחרון, עסקה יותר בכותבת ובחברותיה באופן ספרותי למדי, ופחות במטרה לשמה נועדה הביקורת.

הקטע הנחמד בביקורת הספציפית הזו הוא ההתמצאות המרחבית-גיאוגרפית של המבקרת (כנראה זו המכונה "הרווקה", שהביקורת מעידה על חוסר האוריינטציה שלה).
המבקרת כותבת לאורך כל הביקורת כי בית הקפה נמצא בהוד השרון, ואף יש דגש על ה"צפוניות" של בית הקפה. הוד השרון, כאמור. אפילו הכותרת "הוט השרון" מקשרת אותנו להוד השרון.

יש רק בעיה קטנה אחת. בית הקפה נמצא באותה הכתובת, אבל ברמת השרון.
לא נורא. אמנם לא אותו אזור חיוג, לא אותה עיר, אבל בסה"כ שתיהן באזור השרון ופחות או יותר על אותו קו רוחב.

מה שמזכיר לי את העצה שאני תמיד נותן (מחדש) לטלי: כאשר את רוצה להגיע למקום כלשהוא, עשי את הצעד הראשון. תעצרי. תסובבי לאחור ולכי קדימה. בטוח תגיעי.

Join the Conversation

22 Comments

  1. לו הייתי עורך את זה, הייתי מקצר טיפה. אבל מאוד משעשע, כולל האנקדוטה על אשתך בסיום.
    גם אני מחכה עוד לפוסט בנושא ההומואים, אבל משוכנע שמתי שהוא זה יבוא.

  2. לקרוא לרשימה "נשים הולכות רחוק וכ'" זה לא להשליך על כל הנשים?
    אני לא אנונימית, לא מסתתרת, אפילו יש תמונה שלי באתר שלי. ואני אומרת בפה מלא: זה פשוט מבחיל. מה אתה חושב לעצמך, גבר לבן, גזע עליון?
    ולהבדיל מהאחרים, שמצפים לרשימה בנושא ההומואים, אני אישית לא מחכה.
    הבנו אותך כבר. אין צורך.

  3. אחד אומר "מצחיק", השני אומר "משעשע" – מה הפלא שאחר כך הם בטוחים שרק לגברים יש חוש הומור.

    הביקורת, אגב, חרא של ביקורת.

  4. רמת השרון, אלא אם כן משהו השתנה ממש לאחרונה, די מתעקשת להישאר מושבה.
    הוד השרון, מורכבת מקבוצה צפופה של מושבים.

  5. לפני ארבע שנים גרתי בניו יורק כמה חודשים.
    אבא שלי בא לבקר – היה לו כינוס (באטלנטה, נדמה לי), ואחר כך הוא נשאר כמה ימים בניו יורק.
    יום אחד, כשיצאנו מאיזו תחנת סאבווי – לא זוכרת איזו – שאלתי אותו איך הוא נוהג ללכת בניו יורק (כי שמתי לב שהעיר הזאת הופכת אצלי כל הליכה, סתמית ככל שתהיה, להליכה מהירה וספורטיבית.
    אמר לי אבי (ואני מצטטת): "בניו יורק אני הולך לאט, ובדרך כלל לפחות בלוק אחד בכיוון ההפוך מזה שרציתי".

    ומהמקרה הפרטי להכללה הגסה: כל הכללה גסה דינה להתפוצץ לכותב בפנים. על כל קביעה ש"כל הנשים הן חרא באוריינטציה, בעוד שהגברים הם מלכי הניווט", אוכל להביא לכם דוגמאות נגד שיפוצצו את הטיעון.
    מה המסקנה? לקמץ בהכללות. אם נחשוב על זה רגע, זה גם הרבה פחות מעניין (הכללות).

    בלי קשר, הקטע שהכתבת החליטה שהוד השרון ורמת השרון חד הם, ושאיש – גם לא העורך (שהוא, כידוע, גבר שבגברים ועל כן מסוגל לנווט במדבר ציה בלי מצפן) – לא עלה על הטעות ותיקן אותה, הוא מביך למדי. יחי העיתונות המקומית הלוחמת.

  6. והקטע של המושבה זה רק ססמת בחירות. והוד השרון גם השתנתה מאז שהיית בה פעם אחרונה.

    מה שמשך את תשומת ליבי בכתבה הוא שהמבקרת טרחה לעשות את כל הדרך עד לאסף ארטיזנל כאשר סיליה ורביבה נמצא 2 קילומטר יותר קרוב לתל אביב.

  7. הרבה פנים מוכרות חזרו למקום הפשע.
    שובבים חסרי מנוח.

    נושא התגובות באמת מתחיל להיות בעייתי.
    אנשים קוראים ומבינים מה שהם רוצים, כותבים את מה שהם באו איתו מהבית, וזהו. יקוב הדין את ההר.
    אין שיחה, אין דיון ענייני. נאדא.
    די בזבוז של זמן ואנרגיה מצידי לתפעל תגובות לתגובות. אכנס את עצמי לדיון בהמשך מדיניות האתר בנושא.

    אנשים, לגבי נושא ההומואים. אתם ממש לחוצים, והנושא מאוד מעסיק אתכם, הרבה יותר מאשר אותי.
    ברשימה של טל אף אחד לא התייחס ממש לדברים שכתבתי, ולא ניסה לסתור את הטיעונים שהעליתי, כך שאין לי ציפיות מכם במקרה של רשימת פירוט.
    דעותיי לא השתנו, והן רשומות שם. תאמינו לי, לא תצאו טוב מהרשימה שאעלה. אל תחכו בכיליון עיניים.
    אבל, הבטחות צריך לקיים, ואני אעלה את הנושא במעלה סדר הרשימות המתוכנן.

    אליסיה: טוב, נו, מה נאמר. אישה אחת זה לא ממש מדגם מייצג, אז אני לא יכול להכליל. אין ברירה – נתייחס אליך אישית.
    את כל כך אמיצה, וצודקת וטהורה, שאת פשוט פולניה. רק מה, עם בעיה בהבנת הנקרא.
    התייחסתי ברשימה, ספציפית, לשתי בנות בוגרות. שתי בנות בוגרות = נשים. מכאן הכותרת. כותרת, לידיעתך, היא מעין סיכום, אפילו הכללה אם תרצי, של הרשימה.
    אשמח לקבל ממך מראה מקום ברשימה בו התייחסתי לכלל המין הנשי.

    איזה כיף לך, באותה תגובה להכניס את המילים מבחיל, גבר, לבן ועליון. אני יכול להכליל שניסית לרמוז שאני נאצי? או שזה מוגזם?
    היית צריכה לסיים ב"הפשיזם לא יעבור" ולהדליק נר ברוח.

    לסיכום, בהתייחסות אישית אליך בלבד – אני חושב שאת לא חכמה גדולה, אבל צעקנית גדולה. בסדר? לא הכללתי? זו רק את.

    את באמת לא צריכה לחזור ולשוב ולקרוא את הרשימות שלי, אלא אם את אוהבת לקבל בחילות.

    אביבה: למה להכליל? מי אמר שרק לגברים יש חוש הומור?
    וחוץ מזה, צודקת. הביקורת לא משהו, בייחוד בתור מי שמכיר את בית הקפה, והוא לא משהו, חוץ מכמה נקודות אור.

    דנה: לגבי ההכללות, ראי תגובותיי לעיל. אין טעם לחזור.
    יפה דרשת לגבי העורך (בהנחה ואכן העורך של מדור האוכל הוא גבר), שהכיצד וגם הוא לא עלה על הטעות. אני מוריד לו נקודת גבריות.
    בנוגע לצד התקשורתי של העניין, נראה לי שהאחריות הראשונה והעיקרית היא של הכתב/ת. לא עשיתי ועדת חקירה בנושא. זו הייתה אמורה להיות רשימת אנקדוטה, ולא מלחמת המינים. אבל כמנהגן של תגובות, זה באמת לא ממש תלוי בי.

    בנו: שששש… מספיק חבוב. יש כאן הכללה שגברים יודעים גיאוגרפיה, ואתה הורס לנו את התיאוריה. תתפייד בשקט.

    מרק ק.: מזמן אני לא תופס מרביבה וסיליה. הרבה פוזה, מאוד יקר, ולרוב ללא הצדקה.

  8. "(מאבדת אוריינטציה מצפון לרש"י ומדרום ליבנה)"

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *