Web Analytics Made Easy - Statcounter

אחד הדברים הקשים בלהיות אבא

הכל זורם על מי מנוחות, ופתאום אחד הילדים מגיע אליך. עם בקשה. להרכיב לו משהו. צעצוע.
במקרים הפחות בעיתיים מדובר בצעצוע של רשת מזון מהיר כלשהיא. 5-6 חלקי פלסטיק קטנים (ילדים קטנים לא יכולים להיחנק מזה?), דף הסבר של 3-4 שלבים.
לא יותר מכמה שעות בשבילך.

השעה הראשונה היא השעה בה אתה מנסה להתעלם באלגנטיות מקיומו של הפאזל הקינטי שמחכה לך.
לקראת תום החצי שעה הראשונה מגיע אוצר התערוכה הקטן ומזכיר לך בעדינות ש"אבא, למה זה עוד לא מוכן?"
אתה מזכיר לו בעדינות שאתה אדם חשוב ומאוד עסוק במחקר אינטר-דיסיפלינארי אודות משמעות האינטרנט בחיי האדם המודרני, ושיואיל נא להצטייד בסבלנות, אחרת הדבר הזה לא יורכב בכלל (טון סמכותי וטיפה מאיים).

כעשר דקות לאחר האינסידנט הראשון, חוזר לוחם הגרילה, כאילו הפעם הקודמת כלל לא התרחשה, ומתחנן על נפשך: "אבא! נו!", אתה שולח מבט יוקד, אבל מתחיל להישבר מבפנים.
עוד שלוש-ארבע פעמים כאלו והרודן מפעיל את נשק יום הדין. אמא.

"למה אתה לא מרכיב לילד את הצעצוע? כמה דקות ותגמור עם זה, ויהיה לך שקט".
הקטע של השקט מצא חן בעיניי, אבל כמה דקות? בחלום. הצעצועים האלו נוצרו בסין כחלק מהמערכה הסינית להשתלט על העולם על ידי הוצאת אבות בעלי חוש טכני בסגנון ג'רי לואיס מדעתם.

אין לך ברירה. אין דרך לעקוף את זה. אתה נוטל את דף ההסבר המקופל ואת החלקים ומנסה לעשות את זה לוגי.
ראשית יש לבדוק שכל החלקים שרדו את המסע. את זה עושים על ידי השוואה חזותית בין כל חלק לבין הציור שלו בדף ההסבר. אם אתה בר מזל – חסר חלק או שהכניסו חלק שגוי או שהחלק פגום.
ואז אתה קורא לילדון ופוצח בסונטת העצבות הידועה: "כמעט גמרתי להרכיב לך את זה בצ'יק צ'אק אבל <תיאור הבעיה>. ממש חבל. נקווה שבפעם הבאה כל החלקים יהיו כמו שצריך". הילדון אמנם מאוכזב, אבל כבודך ניצל.
מומלץ למלא טוטו / לוטו בימים הקרובים. יש לך את זה.

במידה ואין לך מזל וכל החלקים זמינים ותקינים – ניתן להביא את המזל עם קצת עבודה.
דאג כי חלק אחד או שניים יעלמו ללא שוב, ובצע את הסעיף הנזכר לעיל.
במידה ואין לך מזל אבל יש לך מצפון – אתה תעשה את הבלתי יאמן וממש תנסה להרכיב את זה. העיקרון הוא ביצוע השוואה בלתי פוסקת בין מצב החלקים בתלת המימד והחיבורים ביניהם אל מול התמונות בדף הסבר. כאילו אתה איזה רובוט בפס ייצור. כאשר, ובהנחה, שתצליח להרכיב את הכל – תחושת סיפוק אדירה תציף אותך. היה גאה בעצמך! אתה אבא!

ושלא תחשוב שבגלל שהתעלית על עצמך והצלחת להרכיב את מעשה המרכבה הזה הוא ישרוד יותר ממספר דקות. הדברים הללו מתפרקים מעצמם בגלל עודף איכות או שהפיראט הקטן כבר יבצע להם מבדקי עומס והתרסקות שלרוב יסתיימו בפעם הראשונה.

המקרים הקשים באמת הם צעצועים שהגיעו לאחר מסיבת יום הולדת אצל חבר או חברה מהכיתה או הגן. שם ההורים משקיעים הרבה יותר מאשר ברשתות המזון המהיר. הם מגדילים את עלות הרכישה במספר שקלים בודדים בלבד. אל תצקצק בלשונך, אתה וזוגתך (שתשמור אותך בחיים) תעשו את אותו הדבר בתורכם.
ההשקעה מתבטאת כמובן ביותר חלקים, הסבר ארוך יותר, וכמובן, הרבה יותר בלתי מובן.
צעצועים אלו, הם אשר מפרידים בין האבות האמיתיים, המשקיעים, לבין הנמושות האגואיסטיות. זו פסגת האבהות המודרנית. ההשקעה בילד, הקשר המשפחתי, שרשרת הדורות.
זה הדו-קרב האמיתי בינך לבין עצמך, כאן תגלה ממה אתה עשוי.

 

 

 

(ילדים, מישהו ראה את הכנף הגדולה? אחח… הסינים האלו! איזה עצבים!)

Join the Conversation

5 Comments

  1. 1. את המטוס הזה (תן לי לנחש – עשוי קלקר, עם יכולת תעופה לא רעה), הרכבתי בתור ילד בן 8. הייתי קונה אותם בכמה שקלים ומטיס אותם מהקומה השלישית.
    2. ילדות עשוקה (שלך), אינה סיבה טובה דיה לגרום לילדך לאותן הטראומות.
    3. אם אתה מוכן להשקיע שעה בלהתחמק מהמשימה, לא נראה לך הגיוני להשקיע לפחות 5 דקות בלבצע אותה ולא לזרוק חלקים לפח?
    4. אני חשבתי שפסגת האבהות המודרנית היא פשוט להיות בנאדם (לא צריך להשקיע בילד את מה שאין לך, פשוט להתייחס אליו ולא לשקר לו אם אין צורך מהותי).
    5. אבל – אנחנו יודעים ממה אתה עשוי…

  2. איתן,

    אהבתי את מה כתבת, זה מתאר את חווית ההורות שלי באופן מושלם.

    לאחר שרתמתי לעזרתי את כל הדודים והאורחים שהזדמנו לביתי, מצאתי פיתרון של שנות האלפיים לבעייה.

    הרי ילדים אמורים גם ללמוד ולהתפתח. אסור שנכות ועיזבון ישתרשו לאורך הדורות !

    אז לימדתי את רון להרכיב את הצעצועים לבד. הסברתי לו שהוא זקוק לסבלנות. בדיוק כפי שאני צופה בתוכנית הטלוויזיה עד הסוף, הוא צריך להתרכז ולהרכיב את המטוס.

    אני מודה שהפיתרון לא מושלם, לפעמים המטוס לא טס ואני נאלץ לפרק ולהרכיב מחדש. לפחות זה נותן לי לצפות בתוכנית עד הסוף. זה יותר מסובך כשההוראות באנגלית, אבל גם על זה אני עובד.

  3. 1. אני מצדיע ליכולת הטכנית שלך. יש כאלו שיש להם את זה וכאלו שלא. חבל שלא הלכת לעבוד בתחום טכני.
    2. אנחנו מכירים מהגן? מהיסודי? אני חושב שאתה יודע שהילדות שלך בהכרח משפיעה על כל חייך, וגם על אבהותך.
    3. לא. זה לא לוקח חמש דקות. יש משימות קשות מדי. ולמה לפח? יש עוד מקומות.
    4. ואני חשבתי שהבסיס, לא הפסגה, הוא להיות בנאדם, גם ללא קשר לאבהות. תרגל את זה לפני שתהיה אבא (אם תהיה).
    5. כן, גם אנחנו יודעים ממה אתה עשוי (עכשיו קצת יותר טוב).

  4. היא להיות בנאדם. מעט אנשים מגיעים לפסגה.

  5. עומרון, אין דרך אחרת להגיד את זה: אתה פשוט בהמה (סליחה, אולי אני טועה וסתם יש לך מוגבלויות בהבנת הנקרא). ובגלל שאיתן נחמד מדי ולא יגיד את זה – התנדבתי לעשות את העבודה המלוכלכת.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *