לא יודע למה, אני בהיי.
אולי כי מחר יום הולדת (33, איך שלא תסתכלו על זה), אולי כי אתמול היו שני ראיונות עבודה ביום אחד, אולי לא צריך סיבה.
השיר הזה נמצא מרחק הקלקה, על "שולחן העבודה" שלי, למקרה שאני צריך קצת מצב רוח טוב. אני יכול לשמוע אותו ב"לופ" הרבה פעמים. לא משנה כמה, לא כמות סבירה.
שיר פופ קלאסי של 2 דקות ו-33 שניות (היי, ממש כמו הגיל, איזה תרגיל! איזו יד גורל! לא כיוונתי בכלל!), שמזכיר לנו, בימי "קחי אותי שרון", כיצד אהבה באמת נראית, נשמעת, מצליחה ונכשלת.
השיר הוא בביצוע הצמד דן אינגלנד וג'ון פורד קוליי, משנת 1976. אין כמו הסבנטיז.
|
|
באמת אשמח לראות אותך הלילה
(דן אינגלנד וג'ון פורד קוליי)
שלום, כן, עבר זמן מה.
לא הרבה, מה אתך?
אני לא בטוח למה התקשרתי,
אני חושב שבאמת רק רציתי לדבר אתך.
וחשבתי אולי מאוחר יותר
אוכל להיפגש קצת אתך.
עבר כל כך הרבה זמן,
ואני ממש מתגעגע לחיוך שלך.
אני לא מדבר על לעבור אליך,
ואני לא רוצה לשנות את חייך.
אבל רוח חמה מנשבת,
הכוכבים יצאו, ובאמת אשמח לראות אותך הלילה.
נוכל ללכת דרך פארק סוער,
או לעשות נסיעה לאורך החוף,
או שנישאר בבית ונראה טלוויזיה,
תראי, זה ממש לא משנה לי.
אני לא מדבר על לעבור אליך,
ואני לא רוצה לשנות את חייך.
אבל רוח חמה מנשבת,
הכוכבים יצאו, ובאמת אשמח לראות אותך הלילה.
לא אבקש הבטחות,
בכדי שלא תצטרכי לשקר.
שנינו שיחקנו במשחק הזה בעבר,
לומר "אני אוהב אותך", ואז להגיד "שלום".
אני לא מדבר על לעבור אליך,
ואני לא רוצה לשנות את חייך.
אבל רוח חמה מנשבת,
הכוכבים יצאו, ובאמת אשמח לראות אותך הלילה.
אתה נראה יותר
אני מרגיש יותר.
ונדמה לי שהיי זה בבאבא בובה גם 33.
מותר לך להיות ער בשעה כזאת?
אמר בן ה34 וחייך מתחת לשערת הכסף הנוצצת בשפמו.
שנים טובות שיהיו לך
עוד 87 שנים למנאייק 🙂
וכל טוב
שנה טובה וכפרת עוונות
יעלו ויבואו אנשי היום…
איש היום קרא את הרשימה בלילה, ישן על התגובה (כי הוא זקן ויודע שלא מגיבים מייד בלי לחשוב קצת) ואמר "יותר חשוב לקוות ליום המתקרב מאשר לספור את השנים שחלפו".
ומזל טוב גם, כמי שחגג את יומולדתו ה-33 לפני שבועיים אני יכול לומר לך: זה נורא בערך כמו שזה נשמע