Web Analytics

אלן פייס

לחברת אפל, יצרנית מחשבי המקינטוש, יש מזה זמן רב מסע פרסום בשם Switch, ובו אנשים סבירים (אם לנקוט בשפה משפטית), מסבירים לנו מדוע הם ביצעו את המעבר ממחשב PC למחשבי המקינטוש.

מסע הפרסום כלל גם סרטוני וידיאו בהם אנשים אלה מסבירים לצופים מדוע הם ביצעו את המעבר. סרטוני עדות אישית.
מאוד אהבתי את סרטוני הוידיאו, שהיו ישירים, פשוטים וקלים להזדהות. לצערי הסרטים הללו הורדו מהאתר, אינני יודע מדוע. ניסיתי ליצור קשר עם אנשי אפל בחו"ל ולשאול, אך לא חזרו אלי.

 

                  

מכל האנשים שהשתתפו במסע הפרסום, הכי חיננית, ישירה ומוזרה הייתה אלן פייס. נערה, תלמידה בת 15 (בזמן צילום הסרטון), המתארת כיצד מחשב ה-PC העלים לה עבודה חשובה שהיא כתבה, ולכן היא נאלצה לכתוב אותה מחדש. אין כאן "למה המק טוב", אלא למה ה-PC רע. לא חשוב, זה לא הנושא. לילדה יש (ואין דרך עברית להגיד את זה) Star Quality.

בכל מקרה, מצאתי את הסרטון המקורי של הנערה (תבנית QuickTime, למי שחסר הנגן) בתוספת סרטון נוסף שלה, שצולם במצלמת חובבים בעת כנס של אפל. לידה יושב נער אחר מאותו מסע פרסום, מוריס המילטון, שמתברר שהוא גם ידיד שלה מבית הספר וגם הבן של במאי הפרסומות (ראו בקישור לראיון עם אלן בהמשך).

מסתבר שאלן הפכה, כנראה שלא מרצונה (אם כי כיום כבר יש לה סוכן, ליתר ביטחון), ל-Web Celeb, כאשר את עיקר העניין מושכת השאלה האם היא הייתה מסוממת בזמן שהיא צולמה לפרסומת (רצ"ב מגוון קריקטורות בנושא זה ואחרים. לא ממש מצחיקות). השאלה לא לגמרי לא במקומה מאחר ומי שצופה בסרטון יראה בבירור כי עיניה אדומות, תנועות ידיה אקראיות למדי וחיתוך הדיבור מקוטע ולא ברור.
הילדה טענה בראיון כי היא צולמה אחרונה מבין כל האנשים באותו היום, לאחר הלימודים, ב-10 בלילה וגם היא לקחה תרופה נגד האלרגיה שלה (שגרמה לה, בנוסף לעייפות, לעיניים אדומות). לשיפוטכם.

בכל מקרה, לרשת דינמיקה משלה, ואלן זכתה לאתרים רבים:
* יש לה מועדון מעריצים
* אתר הנושא את שמה ומכיל קישורים שונים הנוגעים לפרסומת
* קטעי קול המצטטים אותה ישירות מהפרסומת (בתחתית הדף)
* ראיון שנערך עימה, אשר מעיד שהיא כנראה ככה באופן טבעי, כמו בפרסומת, מבולבלת ובת 16.
* בהולנד הייתה תחרות כפילים של אלן (ומשום מה גם בנים השתתפו, הולנד…). התמונות באתר ההולנדי לא תקינות.
* דמותה, בסגנון המונה ליזה, נמכרת כבר על גבי חולצות וספלים
* יש כבר סטים של אייקונים בני דמותה (לבעלי מק בלבד!)

גדי גם כתב על תופעה דומה, אבל עצובה הרבה יותר (גם בגלל האופי והרקע של הילד וגם בגלל שהוא לא ביקש להתפרסם בשום צורה). רק שגדי, ברגישות אופיינית, חשב שזה מצחיק ושהילד היה צריך להפוך את הלימון ללימונדה ולזנק לחיים חדשים.

כל כך קל להפוך מישהו למשהו, משהו אחר, משהו אחר שאחרים יחליטו מי הוא יהיה, כל כך קל להפקיע אדם מחייו וליצור לו חיים שונים בתכלית ביקום המקביל שנקרא אינטרנט.

כנראה שבאמת כל אחד יכול לזכות ב-15 דקות, ואפילו יותר. רק שאיש לא מבטיח שזה יהיה מרצון או שזו תהיה תהילה.

ובונוס לסיום: בקרוב סרט עם בוב דילן, הסרט נקרא Masked and Anonymous. הרבה שחקנים טובים, אבל לפי ה"בקרוב", זה נראה יותר כמו בלאגן הזוי בסגנון "טרי גיליאם עושה סרט על נשוויל", מאשר סרט סטנדרטי (ומר גיליאם הוא לא הבמאי). נחיה ונראה.

 

Join the Conversation

28 Comments

  1. ניסיתי להיות מנומס אתך עד היום, אבל כנראה שאין לך תקנה.
    אתה אחד הכותבים המניפולטיביים, בוטים ועילגים ביותר שיצא לי לקרוא בחיי.

    מעניין איך תמיד כאשר מגיעים לעיקר, אתה בורח לבוטות וקללות.

    אגב, לא טענתי שאתה לא עובד, אלא שחלק מעבודתך ממומן על ידי מושאי כתיבתך. תנסה לדייק, גם אם זה קשה לך.

    תודה על ההתעניינות, אבל עדיין אין עבודה.

    שיהיה לך יום טוב.

  2. אבל בלי משקפיים (רק עם משקפי שמש שלא ממש עוזרים בחשכת ליל אולם בית הקולנוע) קשה לזהות אנשים. תירוץ עלוב.
    אז שלום!

    נ.ב. – למה אתה לא אומר לו שהבאת מתנה גם לכרמל?

  3. לאחרונה אני עובד על חוברת לילדים בגן חובה. אחד המשחקים החינוכיים בחוברת כולל שתי שורות של שמות כותבים ב"רשימות". המשימה: לחבר בקו את השונאים הגדולים.
    אפשטיין נ' פויר ולהיפך,
    גדי נ' כספי ולהיפך.

    כמה עצוב וצפוי לראות חברה בהתפוררותהּ, לראות את הסובלימציה בפעולה.

  4. שום דבר לא מתפורר, כי שום דבר לא נבנה. אף פעם לא היינו חברים, סה"כ שכנים בבנין וירטואלי עם דלתות פתוחות.

    לא קרה שום דבר, רק הובהרו עמדות ודעות, ומעתה אשתדל לנוע במקביל, ללא נקודות מפגש. אני ממש לא נהנה מזה.

  5. שהתנגחויות כאלה מפחידות אותי באמת.

    אני מעדיף "מתוק" ולא מר.

    ומסכים עם נקודת המבט שלך לגבי אותו לוחם ג'דיי קטן. יש אנשים שכנראה חוו את הילדות מזווית אחרת, לא מהזווית שלנו.

    יום טוב.

  6. לא יפה.

    שורש הויכוח – די מטופש.
    האם זה כותב בצורה מעורפלת מדי, או שמא ההוא אינו יודע להבין את הנקרא.

    הנערים שפרסמו את התמונות של השמן עם המטאטא – לא חשבו שככה יקרה.

    תשלימו. בגלל שנאת חינם וכו'.

  7. שימו לב ששניכם מסכימים לגבי העניין עצמו (שהילד היה צעיר מכדי להפוך לימונים וכו'. אין איזה דימוי אחר? להפוך מנגו לעמבה?) ורק לא מסכימים אם זה נכתב בצורה ברורה ברשימה המקורית.

  8. אני לא רוצה לנקוט צד, במיוחד בהתחשב בזה ששניכם הפקתם מרגליות פה.
    למען הגילוי הנאות אומר שגדי הוא חבר שלי, ואוסיף שאני חושב שלפעמים הוא גס רוח שלא לצורך (וגדי – אולי כדאי שתאמר גם מילה טובה לאיתן, שלפחות יש לו אומץ לומר את מה שהוא חושב גם כשזה לא פופולרי וכולם מכפכפים אותו).
    אבל איתן – לומר לגדי ש"חלק מעבודתך ממומן על ידי מושאי כתיבתך" זה על גבול לשון הרע. בין אם התכוונת לזה או לא – הצופה מן הצד עלול להבין שגדי הוא עיתונאי מושחת. מכיוון שזה לא נכון, ומכיוון שאתה מדבר על הפרנסה שלו, אני חושב שכדאי שתחזור בך לפחות מזה.

  9. ברוח השמירה המיוזעת על הפאסון, אפתח בברכת שלום איתן.

    עכשיו, משהפגנתי את הבוקיות הדרושה כדי לקיים איתך דיאלוג ברצוני לציין מספר אלמנטים השאובים מ- תחזיק חזק -המציאות.

    אחות. אחיות. אחותך. זהו, יצא מהסיסטם.

    ערס פואטי, מחלוצי הכותבים ברשימות, הוא אחד הכותבים הלא מניפולטיביים שאפשר למצוא, ולא רק ברמת-אביב ג' הוירטואלית, הלוא היא 'רשימות'. לרוב, בבואו לנסח רעיון, הוא מסתפק ב'די לחכימא' וסומך על קהל הקוראים שיבינו את הרהורי ליבו; זה שמסתובבים פה בשכונה כל מיני סטודנטים למדעי המיוחדג'ות, ומחפשים כל הזדמנות על מנת להכניס לו ולאחרים מתחת לחגורה במסווה של כתיבת הפוך-על-הפוך-בפיתה – עדיין לא הופך את הכתיבה שלו למניפולטיבית. יש הטוענים, אהם, שלזרוק מילים לועזיות באוויר ("מניפלטור", לדוגמא) מבלי לנמק זה טיפ'לה מניפולטיבי. נו, שיטענו.
    לגבי עילגות, צריך יותר משמץ של עזות מצח כדי לטעון את זה כנגדו – הגם שמדובר בטוען בעל נפש דוסטויבסקית כמוך.

    כשכותב, לא חשוב מאיזו עדה, מגולל קטע שלם ועצוב, ואחר
    כך מציין במינימליזם "נורא מצחיק.", לא צריך להיות איינשטיין כדי להבחין בסרקזם. ההערה שלוותה את הקטע של גדי, לגבי המנוף השיווקי של המקרה, גם היא נראית, לי לפחות, כסוג של הערת "לאן הגענו", וגם בה היה שמץ של ציניות.
    אני די משוכנעת, אגב, שאם גדי היה רוצה לתת לילד 'דוגמאות ביצועיות', כלשונך, הוא היה שולח לו מייל או לפחות מחפש אותו באודיגו. אתה מציג את מצב הדברים כאילו מעבר לנזק שנגרם לילד סר שמשון גם מנסה להדיח אותו לדרך רעה. יאללה יאללה.

    לפי התנועות שאתה עושה, גדי ישתדל בפעם הבאה פשוט להגיד לך שלום. שלא תשתולל ככה עוד פעם.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *