איזה עולם נפלא! עד כמה נסתרות דרכי האל! עד כמה מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים!
הנה רק לפני יומיים הצטרפו בוגרי סיירת מטכ"ל לשורה ההולכת ומתארכת של סרבני שירות צבאי בשטחים, ולמחרת פעילי ימין קיצוני חילקו לחיילים כרוזים המבקשים מהם לסרב פקודה באם יפקדו עליהם לפנות יישובים יהודיים בשטחים.
אינני יודע האם בוגרי סיירת מטכ"ל קראו מראש את מחשבותיהם של פעילי הימין הקיצוני או האם יש אנשים החברים בו-זמנית בשתי הקבוצות הללו – אבל הסיבה כבר לא חשובה, עובדה שיש הבנה בין הצדדים לגבי הצורך לסרב לשרת בשטחים, ובא לציון גואל!
מותר לסרב לפנות יישובים ומותר לסרב לענות פלסטינים. מותר. למה החשש הזה מסרבנות. זו דמוקרטיה. ככה זה. יש מספיק שיעשו את המעשים במרכז. אלו שפוחדים שריקמת הדמוקרטיה השברירית של ישראל תתפורר ותתפרק.
אל חשש. מדובר בכמה אלפים. יש להם מצפון. ולמצפון הזה – אם משווים אותו לזה של החרדים והערבים או לזה של הסרבנים האפורים – יש מקום בחברה שלנו – חברת המלחמה והשסע.
אגב, רק לשם הבהרה, הסירוב של השמאלנים תומך בדמוקרטיה. ולא נגדה. המצב השורר היום בשטחים הוא בלתי חוקי. ישראל מגדירה עצמה כמדינה דמוקרטית – אך מחזיקה כ-3.5 מיליון בני-אדם ללא הזכויות האזרחיות הבסיסיות ביותר. אפילו שרון עצמו הודה בכך בפומבי. בשטחים יש כבישים ליהודים בלבד; מחסומים לערבים בלבד; הריסת בתים סיטונית לערבים בלבד; כליאת אנשים במשך שנים ללא משפט והרשימה עוד ארוכה. הסירוב הוא בשם הדמוקרטיה, שכן משמעות הדמוקרטיה אינה רק "שלטון הרוב", אלא גם הגנה על זכויות המיעוט. הסירוב הוא להישלח "בשם הדמוקרטיה" לבצע דברים שהם אנטי דמוקרטיים בצורה כה מובהקת.
הסירוב של אנשי הימין הוא לרוב אלים בניגוד ל.. וכן הוא אנטי דמוקרטי בעליל. כי הוא מנציח פעולה לא דמוקרטית. עם זאת כאמור אני מקבל את הסרבנות שלהם. כי מי רוצה לעזוב את הבית שלו – גם אם הוא בית לא חוקי. בית זה בית.
כל סרבנות היא חוקית. או לפחות נוגעת ללב ומעוררת אמפתיה. אך טבעי הוא. מה שמשעשע הוא ההכרה של השמאל בגבולות הציות של הימין, בעוד הימין דורש ציות ללא גבולות. ומקבל, בדרך כלל – מי שיודע מה הוא רוצה, מקבל. שנאמר: מי אמר אני ולא קיבל?
אמרו את זה קודם, לפני:
"The best lack all convictions, while the worst
Are full of passionate intensity"
(The Second Coming, W.B. Yeats)
אבל, חכו חכו
נראה לי שלאנשים בשמאל כל כך קשה להתעלם מהזדמנות לנגח את הימין שהם מעלים טענות די מגוחכות. להבנתי בדמוקרטיה הרוב קובע את החוקים ו *כולם* אמורים לציית להם, גם אלו שספגו מפלה ניצחת בבחירות. הניסיון להציג את הסרוב של השמאל כחוקי ומחזק את הדמוקרטיה בעוד שהסרבנות של הימין היא לא חוקית ומחלישה, מתעלמת מהעובדה שבמדינה מתוקנת כל עברה על החוק היא עברה על החוק.
פאן אחר של כל הדבר הזה הוא המשיכה של השמאל האזרחי הליברלי לקבל אישור מהצבא על נכונות העמדות שלו. כאשר סתם מילואימניקים רגילים ללא הילה צבאית מסרבים וגם נכנסים לכלא ההד התקשורתי הוא אפס, כאשר למעשה זה האנשים שממש מבצעים פעילות בשטחים בעוד שרוב חותמי המכתבים לא ראו איך נראה מחסום ב5 בבוקר כאשר הפלסטינאים יוצאים לעבודה.
לשמאל מותר לסרב ולימין לא, כי השמאל צודק.
אני מניח שההמשך המתבקש הוא שלשמאל מותר להביע את דעתו ולימין לא, כי השמאל הרי צודק והימין לא.
אם כך, תרגיש חופשי למחוק את ההודעה שלי, איתן.
"ההכרה של השמאל בגבולות הציות של הימין, בעוד הימין דורש ציות ללא גבולות. ומקבל, בדרך כלל" – באיזה יקום מקביל בדיוק מתרחשים האירועים הללו, ג'ו?
לבבון. קראת? זה מה שכתבתי.
מותר לסרב לפנות יישובים ומותר לסרב לענות פלסטינים. מותר. למה החשש הזה מסרבנות. זו דמוקרטיה. ככה זה. יש מספיק שיעשו את המעשים במרכז. אלו שפוחדים שריקמת הדמוקרטיה השברירית של ישראל תתפורר ותתפרק.
הוספתי גם עניין של מהות הסירוב האקטיבי והפאסיוי. שהוא חשוב. לא לשלוח יהודים לגאזים זה פאסיבי. וחיוני. לא להסכים לפנות את גרמנים מפולין הכבושה זה אקטיבי – זו עבירה על החוק הבינלאומי.
ישראל עוברת על החוק הבינלאומי. לא הסרבנים – ישראל. השטחים לא הוגדרו כחלק מהמדינה. ולמדינה אסור להעביר אזרחים לשטח כבוש. יתרה מכך לישראל אין גבולות מוגדרים. בשטחים חיים אנשים ללא זכויות – כמו בדרום אפריקה אי אז.
לימין גם מותר להביע דעות. וליישם אותן. אבל שמא יתפלא שמשפטי האג או נירנברג יבואו לו בהפוכה. ככה זה.
אף אחד לא שולח את סיירת מטכ"ל להתיישב בשטחים, כך שהעברה הזו על החוק הבינ"ל לא רלוונטית. כשקוראים להם לחסל מחבל, נגיד (כי הם הרי לא יושבים במחסומים או שומרים על מאחזים) אני מצפה שהם יעשו את זה, לא בשביל המתנחלים אלא בשביל כל מי שגר בישראל – כמו שאתה יודע, הפלשתינים לא מגבילים את פעולתם לשטחים בלבד.
אירופה ב 1940 היא הפשטה נחמדה: ברגע שעושים אותה קל מאוד להחליט מי צודק ומי לא, ולכן היא נפוצה בחוגי השמאל הקיצוני כמו גם בימין הקיצוני. אבל אין לה שום קשר למה שקורה כאן היום.