Web Analytics Made Easy - Statcounter

חטיפים – גריסת טרום פסח

* ראשית, שאפו, כפי שאומרים בחוגים מסוימים (איזה?), לגל מור על הכתבה "הרשתות האלחוטיות בישראל חשופות", המפרטת נסיעת חישוף של רשתות אלחוטיות באזור התעשייה האולטרה-הייטקי של הרצליה פיתוח.

בדיוק מה שאני רוצה מהעיתון שאני קורא: יציאה לשטח – למציאות המקומית, חשיפת אחוריים של מלכים, ושירות לציבור: הן שידע כיצד החברות שנותנות לו שירות ומוצרים מגינות על המידע שלהן (ובשל כך, גם על שלו), והן שילמד להיזהר בעצמו.

אני משער שהרבה מנהלי רשתות אלחוטיות נקראו היום לבוס להסביר מה הם עושים בנושא.
אחלה, כן ירבו כתבות שכאלו!

(אגב, נראה לי ש-YNET התחילו לתת קרדיט לקוראים המעבירים ידיעות דרך "האימיל האדום", נושא שעלה בדיון האחרון בנושא (אגב, למה "אימיל" ולא "אימייל"? ובכלל, לא עדיף להשתמש במילה העברית היפה "דואל"?))

* המציאות שלנו לפעמים דומה יותר לפרק מ"אזור הדמדומים".
בעקבות הפיגוע השגוי בסוף השבוע ("פיגוע שגוי" – מושג חדש), רציתי לכתוב שכפיצוי, המנוח יועלה על ידי המפגעים לדרגה של שאהיד – אבל המציאות הקדימה אותי:
"הבכיר בגדודי חללי אל-אקצה הוסיף: "נחשיב את ג'ורג' חורי כשאהיד, כמו מאות הפלסטינים שנהרגו בידי כוחות הכיבוש הישראלים"." – אבל הוא נרצח בידי כוחות השחרור הפלסטינאים! והוא בכלל (כנראה) נוצרי! וזו פעם שנייה שאתם עושים את זה למשפחה הזו (איזה מזל דפוק יש למשפחה הזו)! יא אהבל!
אגב, גולדה אמרה את זה יותר טוב: "לעולם לא נסלח לערבים על שהם מכריחים אותנו להרוג אותם".
איך הכוחות האלימים בחיינו (משני הצדדים) ששים לנכס את הטעויות שלהם (שבד"כ פוגעות בקהלים המתונים, משום מה) לתוך רשימת ההצדקות הצדקנית שלהם.

בכל אופן, כחלק מהסקת המסקנות בארגוני ההתנגדות, עודכן נוהל הפיגוע ומעתה יש לבצע קודם לפיגוע "נוהל וידוא יהודי":

1. יש להגיע פיזית לכדי מגע עם הקורבן
2. לקחת את תעודת זהות ולבדוק את סעיף ה"לאום" (בשלב זה כדאי גם לבדוק מבטא יהודי)
3. במידה וזו תעודת זהות חדשה (כזו שהסעיף הנ"ל ריק) או שהקורבן בלי תעודה מזהה עליו – יש להפשיט את הקורבן ולבדוק את איבר מינו (בגברים בלבד), האם הוא נימול (כדאי להצטייד קודם בכפפות סטריליות). לגבי נשים עוד אין בדיקה, הנושא בטיפול.

במידה והקורבן אינו יהודי, אנא בקש סליחה באדיבות והמשך בדרכך. במידה והקורבן הוא יהודי – שחרר רסן, שחרר ניצרה ושחרר צרור.

* רואים אותם (גם גברים, נודה וגם נבוש) נוהגים במכונית שלהם. הכביש ריק ומסביבם רק אוויר ואספלט. הנוסע מאחוריהם יכול לראות את תבנית המחשבה שלהם מתבטאת באורות, כמו בסרט "מפגשים מהסוג השלישי": גז, מחשבה (אורות הברקס האדומים), גז, מחשבה, מחשבה (אתם כמעט מתנגשים בהם), גז (ניצלתם), מחשבה (איך עוקפים דבר כזה? פחד אלוהים!), גז (וכעת אתם נותנים גז ומתפללים עד שגמרתם לעקוף אותם).
בראי אתם רואים אותם ממשיכים באיתות המורס המחשבתי שלהם, והמכונית שלהם ממשיכה לגהק כמו מלח שיכור, נעה קדימה ומאטה פתאום, וחוזר חלילה.
צריך להדביק למכונית שלהם סטיקר: "אם נוהגים לא חושבים".

* סליחה, אולי מישהו כאן יודע למה נמכרים כל כך הרבה בשמים בפסח?
איזה קטע בהגדה שפספסתי? מנהג יהודי עתיק? פיצוי על כך שבנות ישראל לא הספיקו להתכונן כיאות ליציאה? תזכורת להכנות לכניסה לארץ המובטחת לאחר 40 שנות ג'יפה במדבר? תמהתני.

 

Join the Conversation

4 Comments

  1. מחבל יעיל יודע שגם יהודים וגם מוסלמים נימולים (או שכרגע עשיתי טעות מאוד מביכה)

  2. אתה צודק כמובן.
    באמת למדתי על כך לא מזמן (לא על בשרי), אבל כנראה הדחקתי. העדפתי לחשוב שיש לנו בלעדיות על הנושא.
    נו, מילא, הכל נשאר במשפחה.

  3. ורק לידיעה – גם בתעודות חדשות ניתן לדעת מיהו יהודי, שכן רק ליהודים מופיע תאריך הלידה העברי.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *