במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות" מאתמול הייתה כותרת לידיעה מאת עופר פטרסבורג: "קריסה נוספת בנדל"ן: "אריה את עופר" נקלעה לחובות ענק של 455 מיליון שקל".
הידיעה באתר YNET נערכה באופן שונה מעט מהידיעה בגרסת הנייר.
קורא אני להפסיק את השימוש הנלוז במילה הזו (בהקשרים הנ"ל) – אשר מראש מנקה את כל הנוגעים בדבר ומעניקה להם מעמד של תָמוֹיִים, שאך זה התעוררו בבוקר אחד וגילו שהם, במקרה, בחובות של אי-אילו מיליוני שקלים לאי-אילו ספקים, וכנראה גם לא יוכלו לספק מוצרים ללקוחות שכבר שילמו כסף.
דוגמאות למשפטים נכונים:
נקלעתי לפארק מים במדבר סהרה
נקלעתי למופע חשפנות בכנסיה קתולית
נקלעתי לרחוב לא מוכר בעיר זרה
דוגמאות למשפטים שגויים:
מדינת ישראל נקלעה למזרח התיכון (הישן)
מחבל מתאבד נקלע לאוטובוס
טיל ממסוק צה"לי נקלע למכוניתו של מנהיג ארגון טרור
דווקא במשפט האחרון המלה יכולה להתאים, רק שבדרך כלל לא ממש קולעים…
למספר מטרות גבוה יותר מזה שאליו התכוונו…
זה בעצם גם במובן "קליעה", כך שזה יוצא משפט דו-משמעי, שפעם אחת הוא נכון (כמופעל) ופעם אחת שגוי (כ"עצמאי").
שימוש דומה מופיע בשם העצם "עֶבר", ומשרה על כל המשפט מעין אווירה תמימה.
לדוגמה "חיילי צה"ל ירו הבוקר לעבר חמושים ברצועת עזה"
משפט הנשמע תדיר במבזקי החדשות (גם המילה "חמושים" איננה תמימה כפי שהיא נשמעת וכוללת בתוכה רבדים שונים).
למשמע התיאור הנ"ל עולה בדמיוננו תמונה פסטורלית כמעט של חילופי יריות בלתי מזיקות. מעין משחק נחמד בין החיילים לפלסטינים.
נאמר והמשפט היה מנוסח כך: "חיילי צהל ירו הבוקר בפלסטינים ברצועת עזה" היה נוצר רושם טיפה יותר ריאליסטי ופחות פסטורלי מזה הקיים כיום.
כי היריות הן בכיוון הכללי ולא תמיד פוגעות באותם חמושים או לפעמים פוגעות *לא רק* בחמושים, כך שהמשפט הזה מכסה הרבה אפשרויות ומאפשר תיאור סיטואציה שהוא נכון תמיד.
וזו גם התקדמות מה: כבר לא אומרים, "ירו באוויר".
אולי בגלל שעכשיו יורים מהאוויר.
ולמען העברית ייאמר בעתדי לשמחת לב מנציחי זכרו של הדוקטור הברוך:
"עברים ירו לעבר ערבים".
מן האוויר.