web analytics

נשים הולכות רחוק (השאלה לאן הן מגיעות)

בסוף השבוע פורסמה ביקורת בית קפה במגזין "תל אביב" של "ידיעות אחרונות".
הביקורת עסקה בבית הקפה "אסף ארטיזנל", אשר נמצא מחוץ לתל אביב (שווה ערך ליציאה מהחומות בירושלים).
הביקורת, כהרגלן של הביקורות בזמן האחרון, עסקה יותר בכותבת ובחברותיה באופן ספרותי למדי, ופחות במטרה לשמה נועדה הביקורת.

הקטע הנחמד בביקורת הספציפית הזו הוא ההתמצאות המרחבית-גיאוגרפית של המבקרת (כנראה זו המכונה "הרווקה", שהביקורת מעידה על חוסר האוריינטציה שלה).
המבקרת כותבת לאורך כל הביקורת כי בית הקפה נמצא בהוד השרון, ואף יש דגש על ה"צפוניות" של בית הקפה. הוד השרון, כאמור. אפילו הכותרת "הוט השרון" מקשרת אותנו להוד השרון.

יש רק בעיה קטנה אחת. בית הקפה נמצא באותה הכתובת, אבל ברמת השרון.
לא נורא. אמנם לא אותו אזור חיוג, לא אותה עיר, אבל בסה"כ שתיהן באזור השרון ופחות או יותר על אותו קו רוחב.

מה שמזכיר לי את העצה שאני תמיד נותן (מחדש) לטלי: כאשר את רוצה להגיע למקום כלשהוא, עשי את הצעד הראשון. תעצרי. תסובבי לאחור ולכי קדימה. בטוח תגיעי.


גרועחלשבסדרטובמצוין (איש לא דירג תוכן זה עדיין. היו אתם הראשונים!)
Loading...

Share via email
Share on Tumblr Share
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • כרמלה   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 21:24

    שתמיד רציתי לתת לאיתן:
    כשאתה רוצה לכתוב משהו חכם, תתחיל לכתוב, תעצור ואז תמחק את הכל. אחרת, כמו בכל פעם, בטח תצא אדיוט.

  • שי   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 21:51

    ישראל 2004? רשימות?

  • גרי אפשטיין   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 22:01

    מה קרה?
    הוא צודק לגמרי. פעם שלחתי את אישתי המנוחה לקנות חלב במכולת, הביאה אחרי שעה וחצי והיה כבר מקולקל בגלל החום, ככה זה נשים, שולחים אותם להביא משהו וגם ככה הם לא יכולות למצוא מה הם רוצות.

  • דב   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 23:30

    טובים לא יגיבו.
    גילוי נאות – אצלנו בבית, אני הוא זה שצריך להסתובב אחרי צעד. (בעיה בגבריות אני מניח)
    ולמה שוביניזם?
    לקחת פרט אחד (במקרה הזה יכול להיות שאפילו בעל חוש התמצאות טוב) ולהשליך את מגרעותיו על כל הדומים לו.
    כמו שאומרים כל הגברים היהודים שוביניסטים.
    והטון?
    טון זחוח, של אלה שמרגישים שהם בועטים בממסד הפי סי
    וצועקים המלך הוא ערום.
    טון פיני גרשון.
    תגיד איתן, איך נשים בגוון מוקה מתמצאות?
    תן בהן סימנים.

  • בנו   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 23:48

    ביקורות שלא מבקרות אלא מתעסקות בכותבים שלהם, זה באמת ז'אנר שנמאס אחרי הביקורת הראשונה שנכתבה בסגנון.
    העניין הוא שזה פשוט לא ביקורת. העובדה שהכותבת טעתה במושב רק מראה על הזילות של הפרטים והעובדות בביקורות שנכתבות היום.
    אתה נפלת לפח של הכותבת בכך שהתרכזת בחוסר האוריינטציה שלה- תכונה שהיא הבליטה על מנת שלא תשים לב שהיא יודעת לדבר רק על עצמה ואין לה את היכולת לבקר בתי קפה.

  • אני   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 1:24

    כתבת שתתייחס לנושא הזה בפירוט, בזמנו. משום מה זה לא קרה.

  • גילעד   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 2:36

    מה ההמולה?

    נשים לא יודעות להתמצא במרחב ממש כמו שגברים מתקשים לעיתים להתמצא בתחום הרגשות. אלו שתי הכללות בוטות אבל זה די קולע.

    איתן הביא כאן אחלה סיפור, אותי הוא הצחיק.

  • גדי   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 2:36

    לו הייתי עורך את זה, הייתי מקצר טיפה. אבל מאוד משעשע, כולל האנקדוטה על אשתך בסיום.
    גם אני מחכה עוד לפוסט בנושא ההומואים, אבל משוכנע שמתי שהוא זה יבוא.

  • אליסיה   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 8:10

    לקרוא לרשימה "נשים הולכות רחוק וכ'" זה לא להשליך על כל הנשים?
    אני לא אנונימית, לא מסתתרת, אפילו יש תמונה שלי באתר שלי. ואני אומרת בפה מלא: זה פשוט מבחיל. מה אתה חושב לעצמך, גבר לבן, גזע עליון?
    ולהבדיל מהאחרים, שמצפים לרשימה בנושא ההומואים, אני אישית לא מחכה.
    הבנו אותך כבר. אין צורך.

  • בנו   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 9:34

    רמת השרון, אלא אם כן משהו השתנה ממש לאחרונה, די מתעקשת להישאר מושבה.
    הוד השרון, מורכבת מקבוצה צפופה של מושבים.

  • מרק ק.   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 13:56

    והקטע של המושבה זה רק ססמת בחירות. והוד השרון גם השתנתה מאז שהיית בה פעם אחרונה.

    מה שמשך את תשומת ליבי בכתבה הוא שהמבקרת טרחה לעשות את כל הדרך עד לאסף ארטיזנל כאשר סיליה ורביבה נמצא 2 קילומטר יותר קרוב לתל אביב.

  • ז'ק דרידק   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 21:55

    צריך פה דקונסטרוקציה דחוף

  • חנן כהן   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 22:33

    "(מאבדת אוריינטציה מצפון לרש"י ומדרום ליבנה)"

  • גרי אפשטיין   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 23:07

    אישתי לא מוצאת את המיקרו

  • חמוטל   ביום 29 בנובמבר 2004 בשעה 10:02

    "זו הייתה אמורה להיות רשימת אנקדוטה, ולא מלחמת המינים. אבל כמנהגן של תגובות, זה באמת לא ממש תלוי בי".

    איתן, זה רק תלוי בך. אתה כל כך מלא בשנאת נשים ואחרים, שאין תימה שאלה התגובות שאתה (כן, אתה) מזמין לעצמך.

    ולכל המגיבים (וזה נוגע גם לי): אני לא מבינה למה כולנו משחיתים את זמננו היקר על תגובות לרשימות הפוציות שלו. זה כמו לנסות להזיז את ההר במלים. בזבוז זמן קולוסאלי.

  • רויטל   ביום 29 בנובמבר 2004 בשעה 13:22

    שחמוטל מזמן לא קיבלה ברקטום ולכן היא עצבנית

  • איתן כספי   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 22:02

    כרמלה: הנה הוכחת את אשר כתבתי. הגעת למקום הלא נכון.
    הרי לא יכול להיות שאת קוראת, "כמו בכל פעם", דברים שכותב אדיוט.

    שי: ישראל? ישראל. 2004? 2004. רשימות? רשימות.
    מה הבעיה? הבטיחו לך משהו ולא קיבלת? הבטיחו קו מערכתי? דעה אחידה?
    תוכל לקבל זיכוי ביציאה. אה, רגע, זה בחינם. טוב, אז רק תצא.

  • איתן כספי   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 23:41

    אנשים טובים, אבל פחדנים ונסתרים אנונימים.
    החושך נותן אומץ.

    מי השליך על כל הדומים לו? ציינתי רק שתיים – הכתבת ואשתי. מי שמשליך הוא אתה, ועל כן קבל את פרס הקופץ בראש הפמיניסטי היומי.
    אין כמו להיות נאור? הא? אפשר להתעלם מהמציאות ועוד להיחשב מתקדם. ככל שאתה מתרחק יותר מהמציאות כך אתה יותר עמוד האש לפני המחנה. ציין כתובת ושם מלא ונשלח לך פרס.

    אגב, אין לי ניסיון עם נשים בגוון מוקה, אז לא אוכל לתת בהן סימנים.

  • איתן כספי   ביום 27 בנובמבר 2004 בשעה 23:55

    אבל כבר אין לי כוח לדבר על התקשורת, בייחוד זו שבארץ.
    תוכל למצוא בארכיב האתר שלי, במדור "תקשורת", את מה שיש לי להגיד בנושא.

    לכן את הביקורת שלי על הסגנון השארתי במשפט מצומצם.
    העדפתי לתת לכותבת קרדיט שבאמת יש כאן מקרה משעשע של חוסר התמצאות, שאינו דווקא מעיד על זלזול שלה בהכנת הביקורת.
    אני לא חושב שהיא עשתה זאת בכוונה בכדי לחפות על משהו, כפי שאתה כותב. זה נראה לי מזימתי מדי…

    ואגב, גם הוד השרון ורמת השרון הן ערים, ולא מושבים.

  • אביבה   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 8:15

    אחד אומר "מצחיק", השני אומר "משעשע" – מה הפלא שאחר כך הם בטוחים שרק לגברים יש חוש הומור.

    הביקורת, אגב, חרא של ביקורת.

  • דנה   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 8:41

    לפני ארבע שנים גרתי בניו יורק כמה חודשים.
    אבא שלי בא לבקר – היה לו כינוס (באטלנטה, נדמה לי), ואחר כך הוא נשאר כמה ימים בניו יורק.
    יום אחד, כשיצאנו מאיזו תחנת סאבווי – לא זוכרת איזו – שאלתי אותו איך הוא נוהג ללכת בניו יורק (כי שמתי לב שהעיר הזאת הופכת אצלי כל הליכה, סתמית ככל שתהיה, להליכה מהירה וספורטיבית.
    אמר לי אבי (ואני מצטטת): "בניו יורק אני הולך לאט, ובדרך כלל לפחות בלוק אחד בכיוון ההפוך מזה שרציתי".

    ומהמקרה הפרטי להכללה הגסה: כל הכללה גסה דינה להתפוצץ לכותב בפנים. על כל קביעה ש"כל הנשים הן חרא באוריינטציה, בעוד שהגברים הם מלכי הניווט", אוכל להביא לכם דוגמאות נגד שיפוצצו את הטיעון.
    מה המסקנה? לקמץ בהכללות. אם נחשוב על זה רגע, זה גם הרבה פחות מעניין (הכללות).

    בלי קשר, הקטע שהכתבת החליטה שהוד השרון ורמת השרון חד הם, ושאיש – גם לא העורך (שהוא, כידוע, גבר שבגברים ועל כן מסוגל לנווט במדבר ציה בלי מצפן) – לא עלה על הטעות ותיקן אותה, הוא מביך למדי. יחי העיתונות המקומית הלוחמת.

  • איתן כספי   ביום 28 בנובמבר 2004 בשעה 20:48

    הרבה פנים מוכרות חזרו למקום הפשע.
    שובבים חסרי מנוח.

    נושא התגובות באמת מתחיל להיות בעייתי.
    אנשים קוראים ומבינים מה שהם רוצים, כותבים את מה שהם באו איתו מהבית, וזהו. יקוב הדין את ההר.
    אין שיחה, אין דיון ענייני. נאדא.
    די בזבוז של זמן ואנרגיה מצידי לתפעל תגובות לתגובות. אכנס את עצמי לדיון בהמשך מדיניות האתר בנושא.

    אנשים, לגבי נושא ההומואים. אתם ממש לחוצים, והנושא מאוד מעסיק אתכם, הרבה יותר מאשר אותי.
    ברשימה של טל אף אחד לא התייחס ממש לדברים שכתבתי, ולא ניסה לסתור את הטיעונים שהעליתי, כך שאין לי ציפיות מכם במקרה של רשימת פירוט.
    דעותיי לא השתנו, והן רשומות שם. תאמינו לי, לא תצאו טוב מהרשימה שאעלה. אל תחכו בכיליון עיניים.
    אבל, הבטחות צריך לקיים, ואני אעלה את הנושא במעלה סדר הרשימות המתוכנן.

    אליסיה: טוב, נו, מה נאמר. אישה אחת זה לא ממש מדגם מייצג, אז אני לא יכול להכליל. אין ברירה – נתייחס אליך אישית.
    את כל כך אמיצה, וצודקת וטהורה, שאת פשוט פולניה. רק מה, עם בעיה בהבנת הנקרא.
    התייחסתי ברשימה, ספציפית, לשתי בנות בוגרות. שתי בנות בוגרות = נשים. מכאן הכותרת. כותרת, לידיעתך, היא מעין סיכום, אפילו הכללה אם תרצי, של הרשימה.
    אשמח לקבל ממך מראה מקום ברשימה בו התייחסתי לכלל המין הנשי.

    איזה כיף לך, באותה תגובה להכניס את המילים מבחיל, גבר, לבן ועליון. אני יכול להכליל שניסית לרמוז שאני נאצי? או שזה מוגזם?
    היית צריכה לסיים ב"הפשיזם לא יעבור" ולהדליק נר ברוח.

    לסיכום, בהתייחסות אישית אליך בלבד – אני חושב שאת לא חכמה גדולה, אבל צעקנית גדולה. בסדר? לא הכללתי? זו רק את.

    את באמת לא צריכה לחזור ולשוב ולקרוא את הרשימות שלי, אלא אם את אוהבת לקבל בחילות.

    אביבה: למה להכליל? מי אמר שרק לגברים יש חוש הומור?
    וחוץ מזה, צודקת. הביקורת לא משהו, בייחוד בתור מי שמכיר את בית הקפה, והוא לא משהו, חוץ מכמה נקודות אור.

    דנה: לגבי ההכללות, ראי תגובותיי לעיל. אין טעם לחזור.
    יפה דרשת לגבי העורך (בהנחה ואכן העורך של מדור האוכל הוא גבר), שהכיצד וגם הוא לא עלה על הטעות. אני מוריד לו נקודת גבריות.
    בנוגע לצד התקשורתי של העניין, נראה לי שהאחריות הראשונה והעיקרית היא של הכתב/ת. לא עשיתי ועדת חקירה בנושא. זו הייתה אמורה להיות רשימת אנקדוטה, ולא מלחמת המינים. אבל כמנהגן של תגובות, זה באמת לא ממש תלוי בי.

    בנו: שששש… מספיק חבוב. יש כאן הכללה שגברים יודעים גיאוגרפיה, ואתה הורס לנו את התיאוריה. תתפייד בשקט.

    מרק ק.: מזמן אני לא תופס מרביבה וסיליה. הרבה פוזה, מאוד יקר, ולרוב ללא הצדקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *