( פורסם לראשונה ב- The Marker ב-24/12/2000.
פורסם באתר זה לראשונה באפריל 2003, ומועלה כעת שוב מסיבות שיובנו לקוראי הרשימה)
לע' יש סטארט אפ. הסטארט אפ נקרא פ'.
הוא התחיל אותו לפני הרבה שנים. הרבה לפני שנולד המושג סטארט אפ.
פ' היתה פעם חטיבה בתוך חברת י"נ, אבל היא לא הייתה מוצלחת במיוחד ואנשיה לא "נטמעו" יחד עם שאר החברה, וגם לא היו רווחיים במיוחד.
חברת י"ל היתה חברה חדשה שנכנסה בסערה לשוק המנומנם – ורצתה מאוד להגדיל את נתח השוק שלה.
חברת י"נ שמחה מאוד כאשר חברת י"ל כבשה את נתח השוק בו הייתה פ', והיא הסכימה למכור את חטיבת פ' במחיר נמוך ביותר לי"ל. העיקר להפטר מפ' וממנהלה – ע'.
ע', מנהל חטיבת פ', סבר מאז ומעולם שפ' צריכה להיות חברה עצמאית, ולא חטיבה בתוך חברה אחרת.
עוד בימיו כחלק מי"נ הוא רצה להיות עצמאי עם פ', והעימותים עם י"נ על רקע זה היו אחת מהסיבות העיקריות לרצונה של י"נ להעיף אותו ואת פ'.
עד כמה שע' לא אהב את י"נ, הוא כבר ממש שנא את י"ל.
העובדה שי"ל לא ממש רצתה להטמיע בתוכה את פ' אך מצד שני גם לא מכרה אותה הלאה, ובכך פשוט הזניחה אותה – שיחקו לידיו של ע' שהחליט לממש את חזונו להפיכת פ' לחברה עצמאית.
פ', בתור השועל הוותיק והערמומי ביותר בכרם, החל לממש את שאיפותיו בכל הדרכים האפשריות:
בתחילה הוא החל לאחד את אנשיו סביבו וסביב החזון שלו, ומשם היתה הדרך קצרה לנזקים מכוונים במוצרי החברה בכלל והחטיבה בפרט. כאשר זה לא עזר החל ע' גם להסית עובדים בתוך י"ל אשר עבדו בעבר בפ' או הכירו שם אנשים.
בסוף נמאס לי"ל מפ' והם זרקו אותו.
אולם לא אדם אובססיבי ונחוש כמו ע' יוותר כל כך בקלות על חלומו.
הוא החל לפעול מבחוץ. הוא אסף סביבו אנשים שהיו פעם ב-פ' וכאלו שיצאו ממנה בעקבותיו.
הם הקימו מעין "ספין אוף" חיצוני ומרדני שכל מטרתו היא לנתק את פ' מי"ל בשלב הראשון, ואם אפשר אז אולי גם לקחת בסערה את י"ל כולה (אבל זה לא נורא אם זה לא יקרה).
הם החלו לייצר מוצרים אשר מתחרים ישירות באלו של י"ל, וגם החלו ללכלך עליה בכל פורום אפשרי בעולם, ולטעון נגדה כי היא מפירה את האיזון בשוק ומדכאת בנקמנות את חטיבת פ' המסכנה.
ע', שהחל להשתכר מכוחו העולה, גייס גם את תמיכת החברות הגדולות בשוק הייחודי בו עסקו. התמיכה הושגה לא תמיד מתוך רצון טוב, אלא מתוך איום חצי סמוי של ע' כלפי חברות אלו. ע' הבהיר להן שאם הן לא יסייעו לו להשיג את פ' לעצמו ואולי גם להעיף את י"ל מהשוק (דבר שממילא גם הן רצו) – הוא יפגע גם להן בעסקים, כפי שהצליח להוכיח יפה עד כה.
י"ל, שהיא למעשה גם סטארט אפ, אבל יותר ותיק ומבוסס – לא יכלה להרשות לעצמה מאבקים כל כך עיקשים, ולאורך זמן, עם ע'. מספר מוצרים שלה החלו לסבול מההתקפות של ע', ולמרות שהיא הושיבה אנשים נאמנים משלה בתוך חטיבת פ', החטיבה עדיין המשיכה לחבל בחברה.
י"ל החליטה להיכנס למשא ומתן עם אנשיו של ע' (עדיין לא אתו ישירות, כי זה עדיין היה קצת מוגזם), בכדי לנסות ולהגיע להסכמות.
לא שהמשא ומתן הפסיק את הפעילות העוינת ההדדית בין י"ל ואנשי פ', אבל דברים בכל אופן התקדמו, ולו כי לכלל השוק נמאס לשמוע על י"ל ו-פ', ולכן איגוד החברות בשוק העולמי דחק בהן להגיע להסדר מהר ככל שניתן.
בחודשים האחרונים, לאחר זמן רב של משא ומתן פורה (כך נראה לפחות), בו ע' ואנשיו הציגו עמדה מתונה והשיגו ויתורים רבים מי"ל, הרגיש ע' כי הוא מיצה את תדמית הילד הטוב – והיא אינה יכולה להשיג לו עוד הטבות, ולכן חזר, וביתר שאת, למרר לי"ל את החיים.
האמת היא שלכולם כבר נמאס – גם לאנשי י"ל וגם לאנשי פ'. כולם כבר רוצים ללכת הביתה, אבל כולם גם לא רוצים להרגיש שויתרו או שילמו מחיר לחינם.
חברי הנהלת י"ל והדירקטוריון שלה מתחלפים כל הזמן (בעיקר בגלל חוסר יכולתם להתמודד עם ע'), ולכן גם משנים כל הזמן את המשא ומתן. ייתכן וגם אין בהם מי שמסוגל לקבל וליישם החלטות שישימו קץ לסכסוך הזה.
ע' מצדו שקוע עמוק באובססיה שלו.
ע' הוא הדגם לסטארט אפיסט שיכול לחולל מהפכות ולהגיע מאפס למאה. הוא רק לא יכול לשמור על חברה בגודל מאה. ניכר כי התארכות המשא ומתן נותנת לו לגיטימציה להמשיך ולשחק את המהפכן, העיקר שלא לנהל חברה מסודרת.
הוא יודע שבתפקיד כזה הוא ייכשל בוודאות.
הוא מאוד חולה בימים אלו.
נראה כי כמו משה רבנו (אלף סליחות על ההשוואה) הוא יהיה זה שעשה הכל בכדי להביא את אנשיו לארץ המובטחת – אך הוא עצמו יישאר בהר נבו.
קישורים:
ביוגרפיה קצרה של ע'
ע' גם זכה בפרס חשוב
האתר הרשמי של פ' כיום
ההיסטוריה של חטיבת פ'
אתר הנהלת י"ל
אתר דירקטוריון י"ל
אחרית דבר / הערות לימים אלה:
זכור לי, בעת הפרסום הראשוני של המאמר, התגובה הראשונה היתה של אחד מהקוראים הזריזים, אלה שלא קוראים עד הסוף או בודקים קישורים מצורפים, ולכן הוא היה נורא סקרן ושאל במי מדובר?
בחינת המאמר הזה כיום היא שיעור מאלף בשבילי עד כמה למזרח התיכון קצב משלו. עד כמה דברים, ככל שנדמה שהם יותר משתנים – נשארים בדיוק אותו הדבר.
ע' אולי חולה, ולארץ המובטחת הוא עדיין לא נכנס – אבל כמה מתו בינתיים?
כמו הדוד העשיר שכולם מחכים שימות, כי אז בטוח יהיה יותר טוב (לדעתם. טובה תקווה מחיים), אבל הוא, יש לו לוח זמנים משלו, והוא נהנה מכל רגע שהוא יודע שחייו הם "נא" אחד גדול לכל החפצים במותו. ואף אחד לא מוכן לעשות את מה שהיה צריך לעשות מזמן. קדוש, בלתי פגיע.
הוא הוכיח, מעל לכל ספק, שהוא שחקן השח המזרח תיכוני הטוב מכולם.
אבל הוא בהחלט שולט בתקשורת ביד רמה.
הרבה יותר טוב מהאשפים, כביכול, שיש בצד השני.
ומה עם היורש שלו.
האם הוא יוביל ל-פ' שחיה בשלום עם י"ל
אני מקווה שכן.
נשמע כמו אופרת סבון