ביום רביעי השבוע קראתי את הידיעה הזאת בעיתונייר של "ידיעות".
החוק בבסיסו, ככל שהבנתי אותו, אומר שגופים שאינם פרטיים – אינם רשאים לקבל מזומן תמורת עסקה שערכה מעל 20,000 ₪. הגבלה זו אינה חלה ברכישה מאנשים פרטיים.
מעבר לטמטום של החוק הזה והקושי לאכוף אותו בכדי לשרת את מטרות המלחמה בהלבנת הון (למשל, תוך שימוש באנשי קש (במקרה הנדון יהיה יותר מתאים Cash) במקום חברות קש, כי הם "אנשים פרטיים"), יש בו פן מסוכן.
כסף הוא הייצוג המודרני להישרדות. זה עדיין סחר חליפין, רק שהכסף הוא גורם מתווך ומוסכם.
ככל שעובר הזמן והמודרניזציה מתגברת – הכסף הופך ממשהו מוצק, שאפשר להיות בעלים שלו (בלי צורך בעזרה או פיקוח של אף אחד), לייצוג מספרי בתוך מחשבים אי-שם.
מזה זמן רב יש לי השערה שרוב הכסף בעולם הוא למעשה דיגיטלי, ומעולם לא ראה אור בצורת שטר או מטבע. הדף הזה מאושש את השערתי, לפחות לגבי ארה"ב. שימו לב לקישורים לטבלאות מעקב הכסף של הבנק המרכזי של ארה"ב.
נכון – זה נוח, זה מהיר, בטוח יותר מאשר מתחת למזרון (רק נגד פורצים ושודדים מסוג Low Tech, כן?) – אלא אם הבנק מתמוטט…
מצד שני – כסף דיגיטלי, הרשום אצל המעסיקים (כמשכורת), בבנקים, בגופי ההון ובמוסדות הממשל, הוא כסף שניתן לעקוב אחר מהלכיו, לעקל אותו ועוד.
כלומר, ההישרדות שלנו היא בעצם לא ממש בשליטתנו.
מן העבר השני כסף מזומן הוא כסף בלתי מפוקח. לטוב ולרע. הישרדות חופשית שאינה תלויה באיש. היא רכוש צמוד (באופן פיזי) ונזיל.
אנחנו אמנם אחראים להגנתו אך מצד שני איננו תלויים בזמינות מחשבים, שעות פתיחה או הרשאות של מנהל סניף או איש מכס להשתמש בו לפי רצוננו החופשי.
מעבר למטרה הרשמית של המלחמה בהלבנת הון, אני משער שהחוק נועד גם בכדי לסייע לאגף המכס לקבל מידע נוסף על היכולת הכספית של המשלמים בעסקאות מעל 20,000 ₪ (בין אם הם אנשים פרטיים או מוסדות / חברות), וזאת בכדי לבצע גביית מיסים יעילה יותר.
שימו לב שבכתבה המגיב הוא לא איש של "הרשות לאיסור הלבנת ההון" (שבכלל שייכת למשרד המשפטים…) אלא מנהל אגף המכס והמע"מ במשרד האוצר!
בכדי להוסיף לשמחה – גם הבנקים וחברות האשראי (שזה למעשה אותו הדבר) מרוויחים מחוק זה על ידי הגדלת תקבולי העמלות שיגבו בשל הגדלת מספר התנועות הכספיות שיעברו דרכם.
הדבר העיקרי בעיניי בחוק הזה הוא שהתבצע כאן צעד קטן נוסף (בחסות המלחמה בפשיעה, בשחיתות ובטרור) – בדרך לפגיעה בחופש הפעולה של האזרחים, ובזכותם לפרטיות.
כלומר, כרגע אנו עדיין מרשים לכם להחזיק מזומן, אבל רק לשימוש כדמי כיס. כל מה שהוא מעבר לכך – אנחנו רוצים לדעת עליו.
לדעתי חוק זה מנוגד לשני ערכים של חוק-יסוד "כבוד האדם וחירותו":
סעיף 3: אין פוגעים בקניינו של אדם.
לכאורה אין פגיעה ישירה, אבל למעשה יש הגבלת שימוש בקניין והפחתת ערך הקניין (פחות טוב מכסף דיגיטלי).
סעיף 7 (א): כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
אחד מהדברים הפרטיים ביותר בחייו של אדם הם אמצעיו הכספיים והשימוש שהוא עושה בהם, כלומר, כיצד הוא חי את חייו.
בג"ץ, מישהו?