Web Analytics Made Easy - Statcounter

מיקרוסופט? מאקרוסופט!

 

( פורסם באתר TheMarker.com ב- 17.12.2000 )

 

אזהרת הרווח האחרונה של מיקרוסופט (שימו לב, השנה הכספית שלהם נגמרת בכל 30 ליוני, ושימו לב גם להפחתה בסעיפי ההכנסות בין שנת 2000 ל-2001) מחייבת אותנו לבחינה מחודשת של שוק ה-PC, בייחוד בעידן האינטרנט, דרך השחקן המרכזי בו.
אם הענק הג'ינג'י מרדמונד מתחיל לצלוע, כדאי לנו לבדוק לו את הסוליות.

דרך אגב, הבחירה של מנהל הכספים כמציג הדו"ח החריג כל כך היא מעניינת.
האם היו"ר והמנכ"ל מציגים רק הצלחות ומוצרים חדשים? או שמיקרוסופט רצתה להקטין בחשיבות הדו"ח על ידי שליחת דרג ב' לתת הסברים?

סוף המרוץ?

ההסבר המרכזי של מיקרוסופט הוא האטה עולמית בתחום ההוצאות של פרטים וחברות בתחום ה-PC.

ההנחה הרווחת בשוק היא שנמאס ממרוץ השדרוג הבלתי פוסק.
אגב, הנחה זו כבר מתרוצצת כמה שנים ללא עדויות בשטח.

יש איזו סימביוזה שיווקית בין יצרני החומרה ליצרני התוכנה.
סימביוזה הגורמת למוצרי החומרה והתוכנה לרוץ זה בעקבות זה במרוץ של יותר גדול ויותר חזק.

המעגל של "יותר כוח מעבד, יותר זיכרון, יותר נפח דיסק, יותר בזול" איפשר (גרר?) ליצרני התוכנה לנפח את התוכנות ומערכות ההפעלה לנפחים גדלים והולכים.
התוכנות השמינו?- צריך "יותר כוח מעבד, יותר זיכרון, יותר נפח דיסק, יותר בזול" וחוזר חלילה.

זוכרים את הימים בראשית ה-MAC וה-PC, שתוכנות היו דורשות מספר מגות להתקנה וכמה KB בזיכרון ?
לא זוכרים? זה בסדר, אני מבין. ההתקנה של "אופיס 2000" עוד לא נגמרה. בסדר. תתרכזו בהתקדמות הקו הכחול.

למה קיים המרוץ הזה?
• יותר פונקציות ואפשרויות מאפשרות את התאמת התוכנה למגוון רחב יותר של לקוחות, ובכך למכור יותר, תחת שמות מותג מועטים יותר.
• רשימה ארוכה יותר של אפשרויות מוכרת יותר טוב. הלקוח קונה יותר סימני "וי" לעומת מוצרים אחרים תמורת כספו. הוא קונה את הפוטנציאל לשימוש. יש לו חופש בחירה.

אני בטוח שמעל ל-90% מהמשתמשים אינם משתמשים ביותר מ-20% מהאפשרויות במוצרים מסוג "אופיס" כי:
• אין להם צורך בפונקציות רבות, ולכן הם לא משתמשים בהן.
• הם לא למדו (ואולי גם לא רוצים / מפחדים ללמוד) את התוכנה, ולכן גם לא מנצלים את כל יכולותיה.

מניסיוני בעבודה בארגונים, אף אחד לא עושה בדיקות יעילות לאחר הרכישה. כמה זמן משתמש כל עובד בתוכנות השונות? באילו חלקים הוא משתמש בכל תוכנה? האם הוא מכיר את התוכנה? האם הוא עושה בה שימוש נכון? האם הארגון מרוויח, בסופו של דבר, משדרוגים?

כנראה שיותר חברות מתחילות להדק תקציבים ובהתאמה לשאול את השאלות האלו, בכדי לנצל טוב יותר את אשר כבר קיים ברשותן.
שדרוג כבר הוכיח שאינו מילת קסם לפתרון בעיות המחשוב של הארגון.

שיווק, שיווק, שיווק

רוב המחשבים האישיים בעולם מריצים מערכות הפעלה של מיקרוסופט, ובדרך כלל גם את אופיס. נקודה.

מיקרוסופט הוכיחה לעולם שלא חשובה הטכנולוגיה, חשוב השיווק.
טכנולוגיה טובה ללא שיווק טוב לא תגיע רחוק. טכנולוגיה בינונית עם שיווק מצוין תגיע מאוד רחוק.
היא הייתה הראשונה לנסות (ולהצליח) לפנות לשוק הביתי והעסקי הבינוני-קטן ללא התנשאות, תוך שיפור טכנולוגי מתמיד (כן, בפירוש. תשוו בין חלונות 3.11 ל-98 ובין NT 3.51 ל-"חלונות 2000") ובמחירים סבירים (לפחות לשוק העסקי).
נכון, אפל הייתה שם קודם, אבל היא התרכזה בלהיות אליטיסטית ומתנשאת, ולא עסקה בשיווק להמונים.

לזכותה של מיקרוסופט ייאמר שהיא עשתה בישראל (ובמדינות רבות בעולם) דבר חשוב שעזר לה לכבוש את השוק בצורה בלעדית – התאמה של התוכנות לשפה המקומית.
היא הוסיפה תמיכה בעברית, כולל תרגום הממשקים של מערכות ההפעלה והיישומים המשרדיים.
מצב זה לא נתן בידי הלקוחות בישראל (ובארצות רבות בעולם) אופציות מתחרות אחרות, בעיקר בתחום המחשוב הביתי.
מיקרוסופט גם דאגה לטפח כלי פיתוח שיתמכו במערכות ההפעלה שלה, ואף יזמה טכנולוגיות חדשות. היכולת שלה לטפח רשת של חברות, בתי תוכנה ומפתחים סביב הטכנולוגיות שלה נתנה לה אפשרות להציג עצמה כפלטפורמה מועדפת המעניקה ללקוחותיה מגוון והיצע עשירים למגוון מטלות, שאינם דווקא מבית מיקרוסופט.
בכך היא הצטיירה גם כ"תומכת" המעניקה פרנסה לשוק התוכנה, וגם כ"דמוקרטית" אשר אינה סוגרת עצמה בבלעדיות הקושרת את לקוחות אליה (בסגנון IBM) ומאפשרת חופש בחירה ללקוחות.

המשפט של משרד המשפטים האמריקאי מול מיקרוסופט הוא רק בבחינת דגדוג. הטיעונים המועלים במשפט יכולים להתאים באותה הקלות גם לאורקאל וסאן. לחץ עסקי והתניות שונות היו מאז ומעולם. פשוט חברות אלו לא רכשו להן מספיקות אויבים. עדיין.

מיקרוסופט היא כבר תופעה כלל עולמית, שקשה מאוד יהיה לעצור אותה רק בארה"ב. יפצלו אותה?- יופי, מדוזה – תקבלו שתיים במקום אחת.

המעניין הוא שהטיעון של אנשי היוניקס והלינוקס שהתוכנות שלהם נותנות את הכוח למשתמשים (כי התוכנה חינם וניתן לערוך בה שינויים) היא טענה קצרת רואי המגיעה עד לקצה מעבדת המחשבים.
יוניקס נותנת כוח למספר מצומצם של אנשים בעלי ידע מוקדם ויחסית גבוה בתחום המחשבים.
מיקרוסופט היא הראשונה שגרמה לתוכנות מחשב להיות מוצר צריכה.
היא נתנה למשתמשים רבים בעולם את היכולת להשתמש במחשב בצורה קלה, ידידותית, עם ריבוי שפות והרבה תוכנות צד ג' לבחירה. משתמשים אלו אינם בהכרח תמיד אנשים מתוחכמים או מלומדים במיוחד.
זה מתן כוח אמיתי. מיקרוסופט העניקה ל

Join the Conversation

11 Comments

  1. כמה הערות על המאמר, מהזווית של לינוקס:

    שתי חברות יוניקס יצאו עם גרסה משלהן ללינוקס: חברת Sun יצאה עם גרסה משלה בקול תרועה רמה. בינתיים זה לא ממש הולך והם התקפלו. הם בקרוב יתחילו לשווק עוד גרסת לינוקס כחלק מפתרון משרדי חדש שלהם.

    חברת SGI מתחזקת בשקט יחסי גרסה משלה להפצה של רד-האט.

    לעומתן, גם IBM וגם HP (וגם Compaq, לפני המיזוג) לא תיחזקו הפצות משלהן, כי זה מיותר. הן תיחזקו פרוייקטים אחרים. הקמת סתם עוד הפצת לינוקס מהווב בד"כ בזבוז משאבים.

    שתי החברות הללו משקיעות היום לא מעט בלינוקס ומרוויחות על כך לא מעט.

    כמוכן, אתה בכלל לא מעריך את הכוח שתוכנה חופשית נותנת למשתמשים. מה שנוצר הוא מניעת הנעלות על יצרן אחד )מ"ס, אדובי, סאן, יבמ). יש תחרות.

    ועוד כמה דברים חשובים: למוצר שלך תמיד יהיה אבא. ליתר דיוק: יש לו אבות רבים. במקרה הכי גרוע תוכל לקנות לו אבא חדש . במודל של תוכנה קניינית רק לחברה ש"יצרה" את התוכנה יש אפשרות לספק תמיכה. במודל התוכנה החופשית כל אחד יכול לספק תמיכה.

    בקשר ל-OS/2: יבמ כבר מכרה את מערכת ההפעלה הזו.

    תשים לב שהיום כבר יש השקעות רציניות בלינוקס, גם בתחום שולחן העבודה, מכיוון של כל מיני ארגונים גדולים (לרוב ממשלות( שמפחדים מהתלות בספק יחיד שתיגרם מהמשך העבודה רק עם מ"ס.

    ראינו את זה כבר בארץ: הממשלה השקיעה סכום לא גבוה במיוחד כדי להבטיח שתהיה תמיכה בעברית ב-OpenOffice. הדבר הזה אפשר לממשלה להגיד שהיום יש אלטרנטיבה ולהפעיל לחץ על מ"ס במו"מ. הגרסה הנוכחית של אופן-אופיס עדיין לא לגמרי מספיק טובה לשימוש ממשלתי (בעברית. האנגלית כבר מזמן בסדר) בגלל חוסר בשלות. אבל זה כבר צפוי להסתדר בזמן הקרוב. והאם באמת כל עובדי הממשלה צריכים את כל התכונות המיוחדות של ms-office?

    אני באופן כללי חושב שלטווח הארוך פיתוח תוכנה קנייני הופך להיות מודל יותר ויותר בעייתי. יש כאן ניגוד אינטרסים ברור בין הצרכנים ליצרנים: הצרכנים לא ממש רוצים לשלם על זמן הפיתוח. הם צריכים לשלם על התמיכה ))הם רוצים מוצר אמין) ואילו מודל התוכנה הקניינית מניח תשלומים דווקא על הפיתוח, וכן מונופול על התמיכה.

    ובנוגע ל-.net: יש כמה מימושים אלטרנטיביים לממשקי המערכת הזו, פרט לזה של מיקרוסופט. האם קיים לדעתכם סיכוי שמשהו מהם יצליח לרוץ על מערכת הפעלה שמ"ס לא רוצה ביקרה?

    (ההודעה הזו נכתבה ממערכת לינוקס, כמובן)

  2. לינוקס זה לא בדיוק העתיד. לינוקס זה כבר ההווה.
    השימוש בלינוקס עדיין לא נכנס לארץ במימדים משמעותיים, אבל בארצות הניכר לינוקס היא כבר לא אופציה אקזוטית המיועדת ל"פריקים".
    זה כלל לא נדיר שעובדי משרד עובדים עם לינוקס/מוזילה/Open Office. הסיבה לכך, עד כמה שידוע לי, היא המחיר. לחברות פשוט נמאס לשלם אלפי דולרים עבור כל מחשב חדש שהם מתקינים, ולינוקס הוא פתרון טוב שנותן את כל מה שצריך (הכוונה למי שעובד בעיקר עם דפדפן, תוכנת דואר, מעבד תמלילים וגליון אלקטרוני) ובחינם.
    בדרך כלל מדובר בחברות שמחזיקות אנשי סיסטם שמסוגלים לתת תמיכה למערכת הלא טריוויאלית הזאת, ושעברו סדנא בת שלושה חודשים להתקנת כרטיס רשת בלינוקס. נו, שום דבר לא מושלם.

    Open Office, אגב היא תוכנה נהדרת שגם תומכת בפורמטים של מייקרוסופט (למשל ppt ו doc) ומוסיפה כמה אופציות נהדרות משל עצמה.

    באופן אישי אני מאוד אוהב windows, אבל המחיר…

  3. הייתי אומר שהעיתוי של פרסום מאמרך קצת מפתיע. אז אולי בניגוד מה לדברי הקודמים: פיסת-מידע חדשה.

    הפצת הלינוקס SuSE נרכשה היום ע"י חברת נובל.

    מתוך ההודעה לעיתונות:

    Novell will be the only $1 billion software company with a Linux distribution and the worldwide technical staff to support it

    http://www.novell.com/news/press/archive/2003/11/pr03069.html

  4. לפי אוסף התגובות רואים את מי מעניין מאמר על מ"ס.

  5. חבל שאינך יודע שדוחות כספיים מוצגים תמיד, אבל תמיד על ידי סמנכ"לי הכספים של חברות ציבוריות בסדר גודל של מיקרוסופט. בהמשך מגיעים ציטוטים וראיונות עם המנכ"ל אבל הוא לא מציג את הדו"ח.

  6. לפיני:
    כמו שאמרתי ברשימה: הגדולות לא רוצות להתעסק עם ההמון הזועם. נקודה. בשביל יחסי ציבור כן, אבל לא להשקיע מאמצים בכדי להפוך את לינוקס למוצר מדף אמיתי, מושקע ונתמך. הן לא יחוללו את המהפכה בשביל לוחמי הקוד החופשי. הן מסתכלות על השורה התחתונה, הכספית, לא על זרמים חברתיים. הן מעדיפות למכור מעט וביוקר ולא הרבה ובזול.

    יש לי הרגשה שאתה מסתכל על המוצר מצד המשתמש הפרטי ולא הארגוני. אתה באמת חושב שלכל חברה יש רצון, משאבים וזמן להתחיל לשנות קוד של מערכת הפעלה?
    תחרות קיימת עד לשלב הרכישה. לאחר הרכישה, ובייחוד של כמויות, נוצר קשר דביק ביותר בין היצרן לצרכן שקשה מאוד להתירו, אלא במחיר כבד לארגון.

    אבות רבים? אתה רוצה אבות רבים? למה? הרי האמת היא בפרטים הקטנים, והם רבים בעת ספירת ההבדלים בין מערכות הפעלה והיישומים צד ג' שרצים עליהם. ריבוי מתחרים שווה לריבוי גרסאות ולכן גם לקושי בתמיכה.
    אי אפשר להחליף כל כך בקלות אבא.
    חוץ מזה, אפילו אם יקרה משהו למיקרוסופט, בגלל הגודל שלה – תמיד יימצא מי שיחליף אותה וימשיך הלאה. היא גדולה מכדי להיעלם ללא המשכיות כלשהיא.

    OS/2 נמכרה? למי? למה היא עדיין באתר של IBM?

    אני לא אוהב שממשלות מתערבות באופן אישי בשוק, זה בד"כ לא נגמר טוב. להגביל או לשנות מבחוץ על ידי תקנות / חוקים – מצוין, אבל לא לקחת צד ולא להכניס ידיים. צריך גם לקחת בחשבון את עלויות ההסבה במקרה של אזעקת אמת. כרגע זה נראה כמו יותר שילוב של מס שפתיים לקהילת הקוד הפתוח ביחד עם לחץ פיננסי על מיקרוסופט.

    אני לא חושב שיש בעיה עם מוצר קנייני. הרבה מוצרים עובדים ככה: מכוניות, מקררים, קונסולות משחק לטלוויזיה וכן הלאה. יש הרבה יתרונות גם בקנייני. אחד הוא מספר המפתח. אתה לא רוצה להתחיל לחפש יצרנים / ספקים / תומכים חלופיים, אתה רוצה כתובת אחת.

    תודה על העדכון על נובל ו-SuSE, אני מקווה להתייחס לכך בקרוב.

    לליאור:
    שים לב שהרשימה המקורית נכתבה ופורסמה בשנת 2000, בעת שלינוקס היה תחילתה של הבטחה.

    כמו שאתה אומר, השפה היא המחסום הבסיסי ביותר, ועד שהוא לא ייפתר – יהיה קשה לדבר על כל השאר.

    מעניין אם מישהו מבצע בדיקה של עלויות מעבר בין מערכות הפעלה ויישומים, הדרכות, תקלות ועוד. חינם או זול זה נהדר, אבל אקזוטי זה מסוכן. ברגע שמשתמשים ביתיים יוכלו להתקין לינוקס בקלות על מבחר חומרות, עם מבחר אביזרים היקפיים – רק אז נוכל להתחיל לדבר על יישומים שמעבר למערכת ההפעלה. אנשי סיסטם עולים לא מעט כסף, ואין הרבה טובים.

    לג'וני:
    תודה על המידע. הגיוני ביותר. קשה לי להיזכר למה רשמתי כך אז בשנת 2000, אבל אני רק זוכר את תחושת אי-הצדק בכך שמנהלים בכירים מציגים רק את הדברים הטובים והחדשים, ואילו מנהל הכספים נשלח ל"אריות", כמייצג של ה"בעיה".

  7. קוראים לה עכשיו eComStation

    מכיוון שאיני נמנה על קהילת מכורי OS/2 ולא עקבתי אחרי זה יותר מדי אני לא אוכ לתת הרבה יותר פרטים ממה שגוגל נותן.

  8. טענה נפוצה: "מה זה עוזר לי שאני יכול לשנות את הקוד? אני ממילא לא הולך לעשות את זה".

    ישנם מקומות שבהן השקיפות חשובה. שבהם אתה לא יכול לסמוך על יצרן. זה נכון בעיקר איפה שהסיכוי לבאגים הוא גבוה וליצרן אין תמריץ מספיק גבוה לחשוף את כולם בעצמו. לדוגמה: מוצר אבטחה ששונים.

    אולם זוהי נקודה משנית. השם "קוד פתוח" הוא שם שיווקי ומטעה במתכוון לתוכנה חופשית. ההגדרה של "קוד פתוח" לא קשורה ישירות לזמינות של קוד המקור, אלא לאפשרות לסייע למשתמשים אחרים.

    כל חברה יכולה למכור לך תמיכה להפצת לינוקס או לאופן אופיס. אין לה שום מניעה חוקית. יש לה גישה מלאה אף לקוד המקור.

    מוצרים קנייניים: מהדוגמאות שציינת כמה קשורות ישירות לתוכנה. לגבי מקררים: האם רק טכנאי ששילם כסף לתדירן יכול לתת שרות לתדירן? האם תדירן יכולה לאסור על טכנאי מסויים לתת שירות למקרריה?

    הרבה שירותים לא עובדים כך: האם רק עורך-הדין שניסח את החוזה מוסמך לטפל בו בעתיד?

    זה נוח שיש כתובת אחת. אבל זה רע אם אסור שתהיה יותר מכתובת אחת. למה שיצרן החומרה לא יהיה ה"כתובת האחת"? למה לתת את המונופול ליצרני התוכנה?

    ההתערבות של הממשלה: הממשלה היא מעסיק גדול למדי. יש לה חוזה שרות בערך של כמה מליונים. אם היא מחליטה להוציא סכום מסדר גודל של 100,000 ש"ח על שיפורים מסויימים בתוכנות מסויימות, זה נשמע די סביר. כבר היום די ברור שההשקעה הזו תוחזר בהקטנת עלויות, ולו בגלל אפשרות להשיג תנאים יותר טובים המספק. מה פסול בכך? האם מפריע לך שאתה כאזרח הרווחת מהשקעה של הממשלה?

    יש גם נושא של חקיקה. אכן חקיקה שתגביל שימוש בתוכנות קנייניות אינה דבר מועיל: תוכנות חופשיות יכולות להסדר בכוחות עצמן. ופעילותו של "הפורום לבחור און-ליין" למען חקיקה כזו היא אכן מזיקה.

    ישנה יוזמת חקיקה שמתקדמת היום, אולם היא מתמקדת בסטנדרטים פתוחים, כדי למנוע מצב של הינעלות על יצרן אחד. מיקרוסופט ישראל שותפה בניסוח ההצעה .

    בקשר לחישובי עלות: בוודאי שהם נעשו. אתה חושב שחברה רצינית הולכת סתם-כך להחליף תשתית. חפש קצת בגוגל linux ‎TCO. כרגיל בסקרים צריך לשים לב מי הזמין אותם. ברוב המקרים הסקרים הראו TCO נמוך יותר ללינוקס בהשוואה לחלונות. רוב המחקרים שהראו אחרת היו סקרים מוטים מאוד ובעלי הנחות יסוד תמוהות למדי.

    תמיכה עברית בלינוקס כבר בהחלט קיימת. קצת לא בשלה לחלוטין, אבל בהחלט סבירה. אתם מוזמנים להוריד תמונת דיסק מ:
    http://kazit.berlios.de
    תנסה את זה ותגיד לי איזו ומרה אצלך בבית לא נתמכת.

    זהו דיסק הדגמה נחמד ופשוט: מבוסס על קנופיקס, מ: http://knoppix.net שהיא הפצה של דיסקי הדגמה שמבוססת על הפצת דביין. השינויים מקופיקס לקזית הם מינימללים: תוספת של כמה חבילות, הורדה של כמה חבילות מיותרות ושינויים קלםי באריזה. התמיכה העברית כבר קיימת בפנים. אתם מוזמנים גם לנסות את מנדרייק 9.2 (אשר כולל גם התקנה בעברית). http://linux-mandrake.com

    ומאיפה האמונה העיוורת שמוצרי מיקרוסופט יחיו לנצח גם בלי מיקרוסופט? למיקרוסופט, או לכל מי שמחזיק את הזכויות למוזרים שלה, יש את מלוא היכולת החוקית להפסיק לתמוך במוצריה, ואז אין ללקוחות מה לעשות. גם אם מישהו אחר מאוד ירצה, לא בטוח שהוא יוכל.

  9. 1. למשל, מיקרוסופט נתנה לממשלת ישראל את הקוד המלא של "חלונות" תחת הסכם סודיות, בכדי לקיים שקיפות. כלומר, למי שחשוב בשביל MS היא תיתן לו את הקוד. אבל מעבר לכך – לכמה גופים (ובוא נגיד שהקוד נגיש גם באופן פתוח, כמו לינוקס) יש את הזמן והיכולת לבצע בדיקה של קוד בסדרי גודל כאלו? ספורים ביותר בכל העולם, ואני חושש שממשלת ישראל אינה ביניהם…

    2. חברות לא רוכשות רק את גרעין מערכת ההפעלה שפתוח לכולם, אלא את האקסטרה, את מה שהחברות השונות מוסיפות – ואלו הדברים שמשנים בעבודה היום יומית, ולאלו לא כל אחד יכול לתת תמיכה.
    הלקוחות, בייחוד המסחריים, רוצים לדעת שבקצה שרשרת המשווקים עומד יצרן הגון, חזק ובעל יכולות שייתן לה תמיכת "קו אחורי" ותיקונים בעת הצורך – בכל זמן שיידרש. הטיעון של "כל אחד יוכל לעזור לך" היא טענה מפחידה. ואם לא יבוא לו / להם? אני צריך לחפש סיוע בין כל בעלי הרצון הטוב בעיר / במדינה / באינטרנט? אני רוצה כתובת אחת לצעוק עליה, לתבוע אותה. לא רוצה קיבוץ של רצון טוב. זמן זה כסף.

    3. סליחה? מי אמר שאני, איתן כספי, לא יכול לתת היום תמיכה למוצרי MS ללא תשלום ל-MS עצמה? והיא לא יכולה לאסור עלי לתמוך במוצריה. זכותה למנוע ממני גישה לקוד המקור שלה, כי זה מקור כוחה, וגם כך תדיראן אם למשל היא תעשה תוכנה מיוחדת לניהול המקרר דרך מסך על הדלת או דרך האינטרנט. היכולת להבטיח יתרון בלעדי הוא אחת הדרכים הבודדות של חברה להשיג יתרון תחרותי (לא כולל מונופול כמובן), ולכן גם יש פטנטים.

    4. כמו שכתבתי: עיקר הסיבה למונופול של MS הוא כי אף אחד אחר לא ממש רצה להתחרות בשוק שלה. נקודה. היא מילאה וואקום.

    5. סטנדרטים פתוחים זה טוב עד לרמה מסוימת. זה גורם לאיטיות בפיתוח ומגביל חדשנות – כי זה במידה מסוימת "המכנה המשותף הנמוך ביותר".

    6. אני לא אוהב סקרי TCO, וסליחה על הגישה. יש בהם יותר מדי פרמטרים של "ניחוש" והשערות שלא ניתן להוכיח אותם אלא בשטח, ואת זה, כמובן, אף אחד לא עושה.

    7. בטח שאפשר להבטיח תמיכה במוצרי MS גם אם היא תיעלם: הלאמה. כמו שמלאימים נכסים פיזיים, אפשר גם להלאים תוכנה. תאמין לי, תוך יום יחוקקו חוק כזה, אם יהיה צורך.

  10. טעות נפוצה: "חופשי" אינו בהכרח "חינם".

    ההנחה היא שאתה תמיד משלם על תמיכה, בדרך זו או אחרת. בסביבה עסקית ההנחה היא בוודאי נכונה.

    אם היה לי חוזה שירות על מערכת לינוקס עם IBM ופתאום IBM נעלמת מהמפה, אני צריך פשוט להעביר את התשלום לספק שירות אחר.

    אם אני רוכש מ-IBM מוצר קנייני והיא מחליטה פתאום שרק לי אסור לקבל שירות: אני בצרות. אסור לי להתקין עדכונים ללא הרשיונות שאני קונה מהם.

    האם אני רוצה לתת לאוסף ספקים חיצוניים את היכולת לשתק את העסק שלי? כמו שמיקרוסופט הראתה לפני כמה שנים היכולת הזו היא דרך נהדרת לדרוש ולקבל תשלומים יותר גבוהים.

    והיתר כבר לערוצים אחרים, יען כי עניין הציבור בדיון לא נראה גבוה במיוחד.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *