בין התאריכים 15-17 למרץ 2005 התקיים הכינוס 6th Annual MSN Strategic Account Summit. מצורפים לוחות הזמנים. המעניין הוא שהיה שם פאנל שבו השתתפו גם אריק שמידט, יו"ר חבר המנהלים ומנכ"ל "גוגל", וטום מייסל מ-"Overture" ו"יאהו", כך שכנראה הדברים אינם כל כך דרמטיים.
הכנס לא היה פתוח לקהל הרחב, אלא למפרסמים בלבד, וכאלו אשר הוזמנו על ידי מיקרוסופט.
WebCast נאום הפתיחה של סטיב בלמר יהיה זמין רק עד לסיומו של יום רביעי, ה-23 למרץ 2005. אני משער שתמליל המצגת יהיו זמין גם לאחר מכן.
שימו לב, אורך המצגת כמעט 45 דקות.
רגע, רגע, קבלו עדכון: ניתן להוריד את כל המצגת המצולמת כקובץ WMV מאתר הפרסום של MSN, דרך הקישור המצורף. כמעט 92 מגה. (עדכון, 31/3/06 – קובץ הוידיאו אינו זמין עוד ולכן הקישור הוסר).
ה"בשורה" העיקרית של המצגת הייתה השקת שירות adCenter.
אם עד כה החברה התנהלה ברגיעה לגבי מכירה של פרסומות באתרי MSN, הרי שכעת היא רוצה להראות שהיא יכולה יותר. יותר תחכום, יותר ערך מוסף למפרסם. כנראה שגם "מיקרוסופט" מבינה שהרשת היא ערוץ הפרסום בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר, על פי הוצאות המפרסמים.
21.4% בשנת 2004.
בשורה התחתונה מדובר בפלטפורמה לניהול שקוף יותר ועצמאי יותר של מסעות פרסום מקוונים, על ידי המפרסמים. המערכת תיעזר במידע הקיים במאגרים של MSN ו-HOTMAIL, במילות מפתח שיאותרו על ידי מנוע החיפוש ובמסדי נתונים אשר יתקבלו מחברות צד שלישי.
קשה לדעת מבעד למאמבו-ג'אמבו השיווקי במצגת כיצד יעבדו דברים בפועל, כי על הפרטים הקטנים הללו דברים קמים או נופלים.
אגב, קיים כבר דף שער לשירות, אם כי אינו ממש פעיל: adcenter.msn.com
המצגת, בשליש האחרון שלה, כוללת הדגמה של המערכת, כפי שישתמשו בה המפרסמים. אני בוודאי לא האיש המתאים להעריך את יכולות המערכת מאחר ואינני מכיר מערכות מתחרות – אבל היא נראית מתוחכמת למדי וידידותית. בנוסף לתכנון הקמפיין, המערכת גם מאפשרת לקבל את תוצאות הקמפיין -מה המאפיינים של הגולשים שלבסוף נענו לפרסום.
יתקיים פיילוט של שישה חודשים בצרפת וסינגפור.
במצגת בלמר מדבר על כך שטכנולוגית החיפוש ברשת עדיין לא היכן שהיא יכולה וצריכה להיות, אלא עדיין בחיתוליה. אמנם אני מסכים איתו, אבל איפה כאן הקשר למיקרוסופט? שאינה ידועה במיוחד בתחום טכנולוגית החיפוש שלה. התשובה מסתתרת לדעתי לא בפילוח מבוסס חיפוש, אלא בפילוח שיותר מבוסס על פרטים אישיים שניתנו על ידי הגולשים מרצונם החופשי, במסגרת אתרי MSN
ו-HOTMAIL.
הוא גם מדבר על כך שהם מכוונים את פלטפורמת הפרסום שלהם גבוה, אל שידורי הטלוויזיה שיעברו לעבוד ברשת, על בסיס טכנולוגית ה-IP, ככל שהאיכות תעלה (ורוחב הפס אל הגולשים יגדל). אה, וגם בפרסום לסלולרים. תמיד טוב לתת תקווה ומבט קדימה…
בלמר מדבר הרבה על לתת כבוד לגולשים, ולא לחדור לפרטיות שלהם עם חלונות קופצים (Pop Ups) או ספאם. אחח… מילים, מילים. זו חדירה לפרטיות? הרי חלונות קופצים וספאם לא יודעים עלי דבר. הם רק מציקים ונדחפים מולי במאבק על תשומת לב.
לדעת עלי פרטים המרכיבים אותי כאדם, פיזית ורגשית, זה כבר יותר דומה לחדירה לפרטיות.
וכאן נשאלת השאלה: אבל נתת את הפרטים האלו מרצונך. איש לא חדר למחשב שלך או של אחרים וגנב משם מידע אודותיך. אז על מה אתה מתלונן?
שאלת המפתח היא לאיזו מטרה נתתי את הפרטים מלכתחילה, ומה השליטה שלי על השימוש בהם לאורך ציר הזמן. האם פרטים שנתתי בזמנו בכדי להירשם לשירות הזיהוי Net Passport., בכדי להיכנס לאתר משחקים, יכולים לשמש כעת את מיקרוסופט בכדי לעזור למפרסמים לפלח את המסרים שהם יעבירו אלי בפרסומות?
אני לא אוהב שארגון אחד מחזיק בשני קצוות המקל. מיקרוסופט גם שולטת ביישומים ומנסה להיכנס ביתר שאת לתחום התכנים אשר עוברים דרך יישומים אלו. למה שבשנה הבאה לא יפלחו פרסומות עבורי על פי תוכנם של הקבצים אשר נמצאים במחשב שלי?- תוכנת החיפוש / אינדקס של "מיקרוסופט" (או Google Desktop, כדוגמא דומה מצד המתחרים) תבצע מיפוי, ותשתמש באינדקס התוצאות כך שבפעמים הבאות שאגלוש אקבל פרסומות הרבה, הרבה, יותר מותאמות?
זו לא ההגדרה לסוס טרויאני? (אם כי הרבה יותר חביב. נגיד, פוני)
אגב, במצגת הייתה הדגמה קצרה של חיפוש בתוך המחשב תוך כדי הקלדת שאילתת החיפוש (מעין Auto Complete), כנראה מתוך ה-MSN Messenger העתידי.
הן התכנים (ובעיקר היכולת לבצע להם התאמה והעדפות אישיות לכל גולש) והן יצירת קהילות ומתן מקום לבלוגים – מאפשרת לחברות הפרסום המפולח לקבל באופן יזום מצד קהל הגולשים – תכנים היוצרים מארג של מילות מפתח, המאפשרות הצמדה של פרסום יותר ויותר ממוקד. כאשר מראש יש ריכוז של תכנים מסוימים באזור מסוים – הרי שמשימת התאמת הפרסומת למילות מפתח נעשית קלה הרבה יותר.
למשל, בלוג פופולרי יוצר קבוצת מיקוד טבעית, אשר נחשפת לפרסום מותאם, וזאת במעט מאוד מאמץ מצד המפרסמים וללא שימוש בטכנולוגיה פולשנית מבחינת פרטיות. הרי ממילא הבלוגר, ולעתים הגולשים, חושפים הרבה מרצונם החופשי.
אני חושב שיהיה לנו מאוד קשה לטעון כנגד פרסום מפולח, ברגע שאנו נותנים לכלים הבונים אותו, דריסת רגל בפרטיות שלנו, מרצוננו החופשי (וזה כולל, בנוסף למסירת פרטים אישיים, גם את חוסר הסבלנות לקרוא את ההסכמים המשפטיים עליהם אנו מקליקים ללא קריאה).
ואפשר גם להסתכל על כך אחרת – מה רע בלקבל רק את הפרסום שמעניין אותנו? ולנפות עבורנו פרסום לא רלוונטי? אם פרסום הוא רע הכרחי המאפשר לנו לקבל תכנים בחינם – אז למה שלפחות לא יעניין אותנו גם הוא?