Web Analytics Made Easy - Statcounter

אני גנוב!

זה מוזר, לראות את עצמך במקום אחר, שלא ידעת שאתה נמצא שם (אתר "חברה צודקת").

ההרגשה הראשונה לא הייתה "נחמד שחשבו שזו רשימה טובה", אלא "היי, לקחו חלק ממני בלי רשותי!", "הפקיעו אותי מעצמי!"

הם אמנם נותנים קרדיט, מציינים את שמי המלא, מקשרים ל"רשימות" וגם ישירות לרשימה המקורית – אבל בכל אופן, לא כדאי לבקש רשות קודם? ככה להעתיק את הכל?
זו הדרך לחברה צודקת?

וראיתי שם גם את שוקי גלילי (ועוד פעם) ואת דרור פויר, ובכלל כתבות מלאות מהרבה מקורות בתקשורת – אני מקווה שמכולם הם דווקא כן ביקשו אישור לפני הפרסום.

כתבתי אליהם אתמול בלילה דרך טופס הקשר שלהם באתר, אך עדיין לא שבו אליי.
מצאתי את פרטי הדומיין והתקשרתי למנהל האתר, מר אופיר רדניץ.

הוא אמר שאנשים שונים יכולים להעלות מאמרים שונים, גם אם לא הם אלו שכתבו אותם!
אמרתי לו שאני מבין שהם רוצים לרכז מאמרים בנושאים שחשובים להם, אבל בכדי להגיע לחברה צודקת והוגנת, קודם כל צריכים להיות צדק והגינות בין אדם לחברו, והעתקת מאמר שלם של אדם ללא רשותו – זו לא הדרך.

אמרתי גם שמעבר לעניין של נימוס וזכויות היוצרים, יכול להיות גם שהכותב אינו מעוניין להיות מזוהה עם האתר שלהם, למרות שכתב דבר מה שתואם את דעתם.

הסברתי שהפעם אני רוצה שהוא יוריד את הרשימה שלי מהאתר שלהם, כי היא הועלתה ללא אישורי – אבל אין לי בעיה עקרונית אתם, ואם הם ירצו בעתיד לפרסם אצלם רשימה שלי – שייפנו אלי קודם ואבדוק את המקרה לגופו.

מספר דקות לאחר סיום השיחה בינינו אופיר הוריד את הרשימה שלי באופן מיידי בהתאם לבקשתי.

Join the Conversation

11 Comments

  1. זוהי גדולתה – קישורים קישורים קישורים . ברגע שפירסמת דבר מה ברשת כל אחד רשאי לצטט אותו עם כל ההפניות הנדרשות. מה עוד אין כאן שום אינטרס מסחרי. אתה צריך להיות מרוצה מההתייחסות אליך גם מאתרים שאינם משקפים את דעתך.

  2. בין לצטט מישהו ובין להעתיק את כל המאמר בלי ידיעת המחבר (אפילו אם נתת קרדיט מתאים). גם איתן כאן לא טען לרגע שהוא לא היה מסכים לפרסום נוסף, אלא שראוי היה לבקש רשותו.

    קישור, כפי שצויין בתגובה הקודמת, מאפשר לקורא לקרוא את הטקסט בסביבה המקורית שלו. מה שנעשה במקרה הזה הוא לא קישור, אלא פרסום נוסף. אינטרס מסחרי לא קשור לעניין כלל.

  3. אני מסכים לחלוטין – הקישורים הם לב העניין, אבל יש מרחק רב בין קישור מאתר לאתר להעתקה של *כל* הרשימה, אחד לאחד.
    ציטוט זו העתקה רק של חלק *קטן* (ואם מדובר בכמה ציטוטים, אז לא רציפים) מהתוכן, מספר משפטים.

    לגבי הקטע המסחרי, לא הזכרתי את הנושא וברור לי שהאתר הוא אידיאולוגי ולא מסחרי. אם הוא היה מסחרי אז זה רק היה מוסיף נקודות לרעת העניין.

    יכול להיות שבכלל לא הייתי מעלה את הנושא אם לא הייתי רואה שזו שיטה של האתר, שמתבצעת גם לגבי טובים וגדולים ממני (רמז: מצוטטים שם מקורות שהמוניטין שלהם שווה כסף ויש להם עו"ד צמודים). יש כאן בעיה עם הגישה. לא רק המטרה חשובה, אלא גם הדרך, שבמקרה זה נראית לי קצת מנוגדת למטרה (אם כי בהחלט מלאת להט).

    וכמו שירדן לא כתב… (וגם לא אמר לי) – מקימי רשימות הקימו פרויקט, משקיעים בו רבות – ואז בא צד ג' ורק קוטף את הפירות הנחוצים לו?

  4. שלום שוב איתן,

    קניין רוחני הוא עניין בעייתי ביותר, ולדעתי מהגורמים ההרסניים יותר לתרבות האנושית. תקצר היריעה מעיסוק מקיף בסוגייה זו אך כפתיח יש לזכור שזו המצאה מודרנית למדי שמשחקת לידיהם של בעלי הזכויות על קניין זה (ואלו מעטים משנדמה, זוהי זכות סחירה אחרי הכל), ולנסות לדמיין את העולם בו לילדים אסור לנגן מוצארט בקונסרבטוריום מבלי שהם קנו את זכותם הזו ממנו או לדמיין את פרטיה של החברה האנושית מנסים איש איש לפדות את חובותיהם על השימוש הנרחב באלגברה בוליאנית, גילוי מחזור הדם או הטבלה המחזורית (מובן שהרשימה אינסופית). זהו, כפי שובלן כתב, סאבוטאז'. התרבות האנושית "שייכת" לחברה האנושית, יישום עקבי של הזכות על קניין רוחני הוא אבסורד.

    פלגיאט (העתקה ספרותית) הוא עניין שונה כמובן, ולא הנושא של מקרה זה.

    מקימי 'רשימות' הקימו פרוייקט למופת והשקעתם הרבה אכן ניכרת באתר, אך מה לפרסום הרשימה שלך באתר אחר ולגזילת פירותיהם? גדולת 'רשימות' היא המסגרת לאתרים אישיים בעלי תוכן מעניין. במה נפגם מאמצם ו/או התהודה לאתר האישי שלך בפרסום רשימה פרי עטך במקום נוסף?

    אני מסכים איתך שהדרך (במקרה שלנו לצדק חברתי) חשובה. איזו עוולה נגרמה בפרסום רשימתך? באיזה מובן בדיוק היא מנוגדת למטרה (במקרה שלנו צדק חברתי, פיזור הידע והפצת השיח החברתי-כלכלי-פוליטי ברבים)?

    מובן שלא נעשה ולעולם לא ייעשה שימוש מסחרי במידע כלשהו ב'חברה צודקת'. אני שוב מצטער אם פרסום רשימתך באתרנו הסב לך צער. זו וודאי לא היתה כוונתינו.

  5. ברוך בואך.

    לעניין הקניין הרוחני: מוצרט זו דווקא דוגמה טובה – הוא מת עני בגיל 35 לאחר מחלה. במידה והיו בזמנו חוקים של קניין רוחני, אולי היה לו כסף (מהתמלוגים) לשכור רופא טוב ולקבל תרופות, ואולי הוא היה מבריא וכותב עוד מנגינות נהדרות?- הקניין הרוחני (מצד היוצרים, והפטנטים מצד המדענים) בא להבטיח תגמול לאלו אשר יזמו וחיברו אותם. ייתכן שללא הבטחת התגמול לא הייתה להם מוטיבציה ליצור.
    יש נושא אחר, שאני מסכים שהוא בעייתי – וזה השתלטות חברות מסחריות ועו"ד על נושאים אלו, אבל אלו תחלואים מודרניים הנוגעים לעוד תחומים רבים של החיים שלנו.
    חוץ מזה, ממילא זכויות אלו מוגבלות בזמן, כך שזו לא בעיה ממש חמורה.

    בנוגע למקימי רשימות: היה להם חזון (כמו שלך), הם פעלו ופועלים למימושו על חשבון זמנם הפרטי ואף מבצעים סינון של כותבים שהם חושבים שכתיבתם תעניין את הציבור. מתוך כל המאמץ הזה יצא האתר המרכזי הזה, על כל תתי-אתריו. אותו הדבר קורה, אם כי בצורה מסחרית ומעורבות כספית כבדה – בעיתונים השונים מהם אתם מעתיקים כתבות שלמות. אנשים משקיעים רבות ואתם, בלי לשאול, פשוט קוצרים את פרי עמלם (רק מ"רשימות" היו שלושה כותבים).
    נגיד יתקשרו אליך מחר מ"הארץ" ויגידו לך בפשטות: "אנחנו משלמים משכורות לכתבים, מממנים את כל המשאבים בהם הם משתמשים ליצירת הכתבות, וגם את הדפסת העיתון / העלאת אתר האינטרנט – ואתם פשוט לוקחים את התוצרת. האם זה הוגן?", ועכשיו נעשה "הפחתה" של העניין לכיוון "רשימות" ונוריד את הקטע המסחרי-כספי, האם זה הוגן?

    העניין העיקרי כאן הוא לא קניין רוחני ולא זכויות יוצרים – זה בעיקר עניין של גישה בין אנשים, של נימוס, של הכרה במאמציו וכן, "רכושו" הוירטואלי של אדם אחר. זה יפה שאתם תומכים בהפצת ידע, רק חבל שלא ביררתם אם אלו שאתם לוקחים את ה"ידע" שלהם חושבים כמוכם.

    אני כתבתי באיזה מקום באתר שלי שאני רוצה תהודה / פרסום עולמי? נתתי אישור לפרסום לא מותנה של רשימות שלמות שלי בכל מקום?- למה אתה מניח שאתה עושה לי טובה בכך שאתה "מפרסם" אותי? ולכן זה נותן לך זכות לקחת ללא רשות? כי זה מתאים למטרות שלך?

    העוולה נעשתה בעיקר לי אישית. חבל שאני צריך להסביר דברים כאלה. כל דבר גדול מתחיל מקטן, גם קבוצות והחברה האנושית. תתחיל בהגינות בין אדם לחברו ואח"כ תעבור להגינות וצדק בקבוצות גדולות יותר. אתה סבור שאתה יכול לקחת למען המטרה שלך דברים שאנשים יצרו בלי בכלל לשאול אותם, שאולי הם בכלל לא מסכימים עם מטרותיך. אתה בעצמך הזכרת בשיחתנו את אברהם טל ככתב מהצד הימני של המפה – שכתבה שלו מופיעה באתר שלכם, שהוא כמובן בצד השמאלי. אתה לא חושב שאולי תהיה לו בעיה בעניין?

    אני מבין שאתה להוט ובעל מוטיבציה רבה להגיע למימוש האידיאולוגיה שלך, וזה יפה – רק כדאי שבדרך לשם תכבד אנשים אחרים ואת רכושם, גם אם אין לו ייצוג פיזי.

  6. מצטער איתן, אבל עושה רושם שאנחנו חלוקים בראייתנו את המונח 'הוגן'. הנה חשפת בפומבי פרטים משיחתינו הפרטית בטלפון ללא הסתייגות באשר לצנעתי, ואילו אני מסרב עדיין לרדת לעומקה של העוולה בה אני אשם. גם אם הנושא שולי למדי, אני אשמח לנסות ולגשר על הפערים בין דיעותינו השונות בשיחה על כוס קפה אם תהיה מעוניין (יש לך את המספר שלי). ברשותך אני אזנח את המאמץ לגישור כזה בדפים אלה. יש לי תחושה שמאמץ כזה ייגע את שנינו באופן סיזיפי מאד.

    כדי להסיר כל ספק, אני עדיין חולק לך כבוד ממש כפי שלא היה בדעתי לזלזל בך, בכבודך וברכושך עם פרסום רשימתך באתר שלנו. הפרסום לא נעשה כדי לעשות לך טובה (לא שאני לא מעוניין בטובתך), אך נעשה מתוך מחשבה שלא אונתה לך בכך רעה. אם חטאתי לך אני מתנצל מעומק ליבי.

    לגבי מוצארט, השערתך טובה כשלי לגבי חייו הדמיוניים אבל הוא דווקא קיבל תמלוגים על יצירותיו (לפחות על חלק ניכר מהן) מאצילים שהזמינו אותן. הצרה היא שהתשלום לו הוא זכה בגין עבודתו היה זעום, בדומה לתשלום הזעום שמקבלים המוסיקאים מחברות ההפקה כיום. היצירות של מוצארט מעולם לא הוגבלו לאצבע זו או אחרת ולא לאוזני קהל זה או אחר, וזו הנקודה שהעלתי. בכל מקרה זוהי דוגמא שולית וקטנת משקל לבעיה כבדה הרבה יותר.

    הטענה ש"הקניין הרוחני (מצד היוצרים, והפטנטים מצד המדענים) בא להבטיח תגמול לאלו אשר יזמו וחיברו אותם. ייתכן שללא הבטחת התגמול לא הייתה להם מוטיבציה ליצור" היא טענה רווחת ביותר ושגויה. הקניין הרוחני נועד להגן על היכולת של בעלי יכולת רכישה של קניין רוחני להפיק רווחים. בדיקה פשוטה של "מי מרוויח ומי מפסיד" תגלה טפחיים ממערומי השיטה. המרוויחים הגדולים הם חברות כמו סוני, אן.אם.סי, ווירג'ן, המרוויחים הבינוניים הם הוצאות ספרים ועיתונים גדולים, והמרוויחים הקטנים ביותר הם היוצרים (חלקם הזעום). המפסידה העיקרית היא החברה האנושית. יש הרבה מודלים אלטרנטיביים לתגמל סופרים, מוסיקים, מדענים ויוצרים אחרים. אף אחד לא מעויין משום שהם לא כרוכים ברווח לאיש מלבדם.

    מדענים פעלו ללא הרף משחר ההסטוריה, הרבה לפני המצאת הקניין הרוחני ואין שום סיבה טובה לחשוב שהפעילות המדעית תפסיק מסיבות כאלו. גם לא כתיבה יצירתית או יצירה ככלל. מי שלא ביקר אף פעם בפרוייקטים כמו freshmeat (בכתובת http://freshmeat.net) מוזמן לחטוף הלם מכמות העבודה האיכותית ביותר שנעשית בידי מתכנתים מוכשרים שלא עושים עבודתם לשם רווח, ויזדעזעו מהרעיון של הגבלת הקוד שלהם. לפני שאחזה בעולם המערבי הקנאות הדתית של תמונת העולם הניאו-קלאסית (זמן שווה כסף, אנשים שווה כסף, תועלת שווה כסף, לאף-אחד אין סיבה להזיז את ישבנו אם לא מובטח לו בעבור זה כסף) המובן כל-כך מאליו נראה אחרת לגמרי. מובן שאז אחזה את העולם אדיקות מסוג אחר, כנראה גרועה יותר.

    על קצה המזלג בלבד.

  7. אני נוטה להסכים אתך. אני חושב שכל אתר אינטרנט צריך לפרסם את מדיניותו בקשר להעתקת תכנים, בין אם בציטוט מלא ובין אם חלקי, והעתקה שלא בהתאם למדיניות הזאת צריכה להיות ברת ענישה. האפשרות הטכנית להעתיק אינה סיבה לאפשר זאת בצורה בלתי מוגבלת.

    מצד שני, כנראה שיש צורך ב"רשות שופטת" חדשה לתחום הזה, כי נראה לי לא מעשי לדון בבעיה מהסוג הזה בבית משפט. אולי צריך להקים "מועצת אתיקה" וירטואלית שתקבל תלונות בדוא"ל ושתוכל לגבות קנסות דרך כרטיסי אשראי.

  8. הקישורים לאתר המקורי ולרשימה המקורית הם כל כך קטנים ושוליים שם בקצה הדף, שבמבט ראשון (וגם שני), נדמה כאילו הרשימות נכתבו במיוחד עבור האתר. אם כבר, היה ראוי לקשר למקור באופן בולט ליד שם המחבר, כך שלא יהיה ספק. הרושם הראשון הוא שהכותבים פעילים ותורמים מרצונם חומר מקורי לאתר.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *