את ה-National Security Archive, מכון מחקר ללא כוונות רווח, הפועל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון (ארה"ב), אשר עוסק ביחסי החוץ של ארה"ב ובפרסום מסמכים מסווגים-לשעבר של הממשל האמריקאי, מצאתי תוך כדי סבב ה-RSS השבועי בנושאי בלוגים ותקשורת (טור הקישורים מצד ימין).
באתר ניתן למצוא חומרים רבים כמו תיק על פינושה (הרודן מצ'ילה), מסמכים על ה-NSA (National Security Agency), פרטים מאחורי מסעו של ניקסון לסין ב-1972 וגם מסתבר שהמכון תובע את
ה-CIA על שאינו משחרר מסמכים…
בשנת 1997 חוקק חוק בשם "Nazi War Crimes Disclosure Act" (S. 1379 וגם PL 105-246).
בעקבות החוק הוקם גוף בשם War Criminal Records Interagency Working Group (IWG) אשר תפקידו לממש את החוק ולאתר ולהשיג את מרב התכנים האפשריים מכל זרועות הממשל האמריקאי בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי הנאצים. בהמשך הארגון החל לטפל גם באיתור תכנים אודות פשעי מלחמה שבוצעו על ידי היפאנים במלחמת העולם השנייה.
IWG פועל בחסות NARA (U.S. National Archives & Records Administration), סוכנות ממשלתית המשמשת כארכיב הלאומי של ארה"ב לתכנים לאומיים וממשלתיים.
המסמכים ש-IWG אסף, כמעט 60 אלף דפים, זמינים לקהל הרחב במשרד של NARA בקולג' פארק, מרילנד. אני משער שחוקרי שואה, ציידי נאצים ואנשים המנסים לאתר רכוש אשר נגזל על ידי הנאצים ימצאו בארכיון זה מידע רב.
הבעיה המרכזית באיתור וקבלת המסמכים מצד ה-CIA היא שארגון זה משחרר רק העתקים של המסמכים ואינו מאפשר גישה למסמכים עצמם, כך שקשה לוודא את מקוריותם (ואף מוצהר שהם נערכו במיוחד למען עמידה בדרישות החוק). כמו כן, המסמכים אינם תמיד קריאים וקשה לפענח אותם, וכמובן שתמיד קיימת האפשרות שלא כל המסמכים הרלוונטיים שוחררו לפרסום פומבי.
ב-24 למרץ 2005 פרסם ה-National Security Archive (בסיוע החוק הנזכר לעיל) מסמכים של
ה-CIA הנוגעים לאייכמן בכלל ולתפיסתו על ידי ישראל (ויש גם מסמכים על היחסים בין ה-CIA ופושעי מלחמה נאצים שפורסמו בפברואר 2005).
להלן כמה כותרות מהמסמכים בתיק אייכמן, כפי שתורגמו מתקצירי המכון:
* ה-CIA לא ידע על מיקומו של אייכמן (השאלה היא האם חיפש אותו בכלל, א.כ.) והופתע מתפיסתו על ידי ישראל.
*האמריקאים ניסו "לתפוס טרמפ" על התפיסה ולבדוק אם הם יכולים לקבל מסמכים שנתפסו במסגרת מבצע התפיסה.
* התפיסה של אייכמן גרמה לגל תחקור אמריקאי בנושא, שבין השאר העלה שנאצים אחרים שאייכמן היה בקשר עימם, היו גם בקשרים עם ה-CIA… (יש גם ספר בנושא: "U.S. Intelligence and the Nazis").
* חלק מהמסמכים מפרטים כיצד נתפס אייכמן. מעניין יהיה להשוות אותם מול ספרו של איסר הראל (ראש המוסד בזמן המבצע) אודות התפיסה: "הבית ברחוב גריבלדי".
* משהו מאוד מוזר שרשום בתקצירים: שהמוסד הביא לארגנטינה אדם שעבד עם אייכמן בקיבוץ, בכדי לזהות אותו, והוא אף קיים עם אייכמן שיחה בה טעה בכוונה ואייכמן תיקן את הטעויות ובכך הפליל את עצמו. (אינני מכיר את סיפור התפיסה במלואו ואת כל אשר ידוע על אייכמן, אך הסיפור נשמע תמוה – שאייכמן העיז להיות בישראל (עדכון שהגיע בערב פרסום הרשימה: ערן בילינסקי הפנה את תשומת ליבי שאייכמן ביקר בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1937)) וגם עצם קיום השיחה היה יכול לגרום לו לחשוד. לא הצלחתי לאתר את המסמך המזכיר נושא זה מתוך אלו שניתנו כמקור המידע, כי כנראה הקישורים שגויים).
* עוד סיפור מעניין הוא שאדם שהזדהה כבנו של אייכמן פנה לרשויות והציע לגלות להם את מיקומו של מנגלה בתמורה לסיוע שלהם בהסתרת זהותו.
אני מקווה שיימצא מי שישתמש במקורות המידע אשר ברשימה זו ויוכל לחקור את הנושא לעומק ולפרסם את ממצאיו.