Web Analytics Made Easy - Statcounter

הודעה לזי(מ)בור הקוראים

בעמוד הראשי של "ידיעות אחרונות" היום:

לקוראינו
מחיר גיליון "ידיעות אחרונות" ומחיר המינוי לעיתון יישארו ללא שינוי גם אחרי ה-1.3.04 – זאת, עקב העלייה בתשומות הייצור מצד אחד, וירידת המע"מ מצד שני.
הנהלת "ידיעות אחרונות"

להלן הערותיי להודעה שלעיל:

1. ברצוני להודות להנהלת "ידיעות אחרונות" על שספגה עד היום, באומץ ובחירוק שיניים, את העלייה בתשומות הייצור – ובכך מנעה בגופה את עליית מחיר העיתון, לרווחת לקוחותיה (ובמידה ועלות תשומות הייצור גבהה רק בימים האחרונים – זה סימן שיש אלוהים)
2. ברצוני לברך את הנהלת "ידיעות אחרונות" על שנקרתה בדרכה הורדת המע"מ בכדי שתוכל להביא לידיעתנו את נדבת ליבה ותושייתה, וגם בכדי שבית "ידיעות אחרונות" יחדל מהקזת הכספים שהזדמנה לפתחו עקב העלייה בתשומות הייצור (וברכות על המזל הרב שנפל בחלקכם, כך שעלות השינוי בתשומות הייצור זהה לאחוז הורדת המע"מ. כאמור לעיל, יש אלוהים)
3. אני מהמר, על סמך ניסיון העבר, כי גם הקונקורנציה מבית "מעריב" תנקוט בגישה דומה, ולו בכדי להשאיר את מחיר העיתון ברמה דומה לזו של "ידיעות אחרונות" – כמובן למטרת הפגנת קולגיאליות ולמניעת בלבול מחירים בקרב קהל הקוראים הנאמן
4. מפציר אנוכי בהנהלת "ידיעות אחרונות" להמשיך ולהביא לידיעת הציבור מקרים בהם גופים מסחריים בכלכלה הישראלית (בייחוד כאלו המוגדרים כ"מונופולין" (קישור ישיר לקובץ בתבנית DOC (תוכנת Word) – תיאור קורס במשפטים באוניברסיטת בר-אילן)) נוקטים בצעדים מפוקפקים אשר נועדו למנוע מהציבור הנחות המגיעות לו בשל שינויים רגולטורים או סתם בשל סחר הוגן.

חזקו ואמצו!

Join the Conversation

12 Comments

  1. נוקטים את ולא נוקטים ב…

    חוצמיזה, ההמונים יקנו ידיעות גם אם יעלה 10 שקלים. כי ידיעות זה ליכוד זה ערוץ 2 זה צה"ל זה מה שנשאר מהציונות.

  2. שהמע"מ יורד, והשפעתו על המחיר נעה בין מספר אגורות לכמה שקלים בודדים. מהעדכון במחיר יהנו רק לקוחות שיש להם הסכם לתקופה קצובה, ולקוחות שיש להם הסכם שאינו לתקופה קצובה- ימשיכו לשלם את אותו המחיר.

    או במילים של נטויזן:

    אבל פה זה לא מונופול- אז הלקוחות שנטויזן מעלה להם את המחיר (הי, זה שקלים בודדים…) מתבקשים לקום ולעבור לחברה אחרת.

  3. כשמורידים מס על מוצר מסויים, המחיר לצרכן לא יורד לפי שיעור המס שהופחת, אלא היצרן (או היבואן) והצרכן מתחלקים בסכום בינהם. במקרה של מונופול, הסיכוי שהפחתת המס תגיע לצרכן היא קטנה במיוחד. על סמך מה אתה מניח שהפחתת המס צריכה להגיע כולה אליך? אני לא מכיר שום מודל כלכלי שמסביר זאת.
    אולי הבעיה היא שלא צריך למהר לקחת ברצינות כל מה שאיזה שר אוצר אומר, ולהפנים שבמציאות אין קוסמים, אלא רק מוכרי אשליות.

  4. הרי ברור שאם המע"מ היה עולה היום באחוז אחד, אף חברה לא היתה סופגת את העליה אלא מעלה את המחירים באחוז אחד, גם אם מדובר בכמה אגורות או שקלים בודדים. כי כמה אגורות / שקלים מכמה מאות אלפי לקוחות = הרבה כסף.
    כשהדולר עלה, מיהרו חנויות החשמל ויבואני הרכב, בין השאר, להעלות מחירים. כשהוא ירד – לא קרה כלום. כשהיורו עולה – ממהרים יבואני הרכב וחנויות החשמל, למשל, להעלות את המחירים. כשהיורו ירד – תודיעו לי.
    מה שלא בסדר זה שאין סימטריה – החברות מעלות את המחירים כש"אין ברירה" אבל כשיש ברירה המחירים לא יורדים בחזרה לרמתם הקודמת.

  5. בסדר. הצרכנות בישראל רחוקה מלהיות הוגנת, והלקוח רחוק מלהיות המלך. יכול להיות שאין סימטריה, אבל יש בכל זאת מידה מסויימת של דו כיווניות. כאשר שערי המטבעות משתנים, היבואנים לעיתים קרובות דווקא כן סופגים חלק מהפרשי השער ולא מעלים את המחיר במלוא ההפרש (לאו דווקא מהגינות יתר, אלא מהצורך להתחרות במוצרים אשר מחירם לא השתנה). זה קורה לא מעט, אבל זה פחות מורגש מאותן פעמים שבהן המחיר כן עולה.
    ברור שהצרכנות בישראל היא לא הוגנת, וברור שהיצרנים והיבואנים מנצלים את חוסר המודעות הצרכנית של לקוחותיהם, אבל מעניין כמה אנשים יחרימו מעכשיו את ידיעות אחרונות ולא יקנו יותר עיתון עד שהמחיר יירד בחצי אחוז (אותו חצי אחוז שמגיע לצרכן מהפחתת המס). רוצה לנחש?

  6. הקטע הגדול הוא – כשיעלו שוב המסים – גם מחיר העיתון יעלה. להתכונן ולא להיות מופתע.

  7. א. יש לשים לב שההודעה של "ידיעות" היא מאתמול, בעוד שהיום, יום ביצוע השינוי, מייד בעמודים הראשונים של החלק הראשי – יש כתבה גדולה על השפעת השינוי על הכלכלה בישראל. מה שנקרא: הפרד ומכור.

    ב. ברור שהשינוי במקרה זה הוא של אגורות בודדות, כאלו שכמעט בלתי אפשרי לגבות אותן במזומן בתהליך המכירה. למרות קושי זה, אי-ביצוע ההפחתה במחיר גורם למעשה לעלייה במחיר העיתון (בהנחה והמוצר נשאר זהה) ולהגדלת הרווח של "ידיעות" – כך שממהלך שהיה צריך להיות לטובת הצרכנים, הוא הפך למהלך שהוא לטובת הסוחרים / יצרנים.

    לא מזמן "ידיעות" חשף ברעש גדול שיצרנים של מוצרים רבים השאירו את המחיר כפי שהוא, אך הקטינו אריזות ובכך הרעו לצרכנים את יחס התמורה/מחיר. היה דיון שלם בכנסת, בהשתתפות הכתבת שושנה חן מ"ידיעות": http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/zibur/2003-11-24.html
    וגם ידיעה דומה לגבי חיתולים: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2749736,00.html

    אם "ידיעות" היו רוצים להיות הוגנים, הם יכלו לפרסם הודעה שההפחתה אינה מעשית מבחינה מסחרית אבל את ההפרש הם יתרמו ל<עמותות/אגודות שונות>.

    ל-lior:

    1. מתחלקים? לא ידעתי שאנחנו שותפים. זה שיש לעתים קרובות קושי בהוכחה שהיצרן / סוחר לא ביצע את ההפחתה אינו הופך אותנו לשותפים.

    2. בשביל מונופולים יש את הרשות להגבלים עסקיים, שאמורה להטיל מגבלות קשוחות על מונופולים, בכדי שלא ינצלו את כוחם לרעה.

    3. מס הוא ערך חיצוני למוכר ולקונה. המוכר מחליט מה עלות המוצר עבורו ומה הרווח שהוא רוצה – וכך הוא מגיע למחיר המוצר *מבחינתו*. כעת הוא מוסיף למחיר המוצר את המיסים שהוטלו על פי חוק – וכך הגענו למחיר לצרכן (לפני מבצעים, מו"מ וכדומה). על פי כללי פנטזית ההגינות המסחרית – הורדה או העלאה של מס צריכות להתבטא באופן מלא, מאחר והן "חיצוניות".
    השינוי בשערי מטבע אינו חוק מדינה, ככל שידוע לי, וממילא הטיעון הזה לא ממש חזק כי זה לא שיבואנים מזמינים מוצר מחו"ל על פי רכישה של לקוח, אלא יש להם לרוב מוצרים במלאי, מוצרים שנרכשו זמן מסוים לפני ביצוע הרכישה על ידי הקונה, בשערי מטבע שהם לרוב שונים מאלו אשר קיימים בזמן הרכישה.

  8. מבחינה אמוציונאלית אתה צודק, אבל מבחינת הניתוח הכלכלי אתה טועה. אני לא מכיר שום מודל כלכלי שמסביר שכאשר יורד שיעור המס, המחיר יורד באותה מידה.
    המחיר נקבע לא רק על פי עקומת ההיצע, אלא גם על פי עקומת הביקוש. כאשר שיעור המס יורד, עקומת ההיצע אמנם יורדת בשיעור קבוע, אבל עקומת הביקוש אינה משתנה. מכיוון שהגמישות של עקומת הביקוש היא גדולה מאפס, עקומת ההיצע החדשה תפגש עם עקומת הביקוש בנקודה שבה המחיר יהיה נמוך מהמחיר המקורי בשיעור ערך הגמישות של עקומת הביקוש.
    בהפשטה, כאשר מתבצעת הפחתת מס היצרן ינצל זאת על מנת להעלות את המחיר המקורי.
    ההתנהגות של ידיעות אחרונות לא חורגת ממודלים כלכליים בסיסיים, שעובדים אמפירית כבר מאות שנים. מה שבכל זאת מיוחד כאן הוא ש"ידיעות אחרונות" בחר להעלות את המחיר בכל שיעור הפחתת המס. יש הרבה מדינות שזה לא היה עובר בהן. ישראל היא לא אחת מהן.

  9. ואיננו מוצר חיוני. תמיד אפשר לא לקנות.
    יתכן שחרם צרכנים היה מכופף את בעלי העיתון, אבל חרם צרכנים לא מתאים לאופי הישראלי (לעומת הקוטראי הנצחי, בצדק או שלא בצדק, שדווקא כן מתאים לאופי הישראלי)

    אפשר להחליף את כותרת המאמר ל"קונים ובוכים".

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *