Web Analytics Made Easy - Statcounter

441 איננו עוד עימנו. פוסט מורטם שנקרה בדרכי.

כביש 441, עוקף-בזק, נדם.

נקבר בעקבות לחץ של חברת "בזק". זו המצבה.

 

האתר היה כלי עזר מצוין למציאת "מי-הארגון/אדם-מאחורי-מספר-הטלפון", שיטה הנקראת "איתור הפוך". שירות שככל שידוע לי, "בזק" לא סיפקה, לפחות לא כאתר אינטרנט פתוח לקהל הרחב. "בזק" מספקת רק את שירות האיתור הרגיל (מציאת מספר הטלפון בתנאי שידוע שם האדם/הארגון), באמצעות אתר 144.
כדאי לשים לב להודעת האזהרה הקופצת בעת הכניסה לאתר זה, ההקשר שלה יובן בהמשך:

" המידע ובסיס הנתונים שבאתר זה נועדו אך ורק לאיתור מספרי טלפון לפי שם וכתובת ספציפיים.

אין להעתיק את בסיס הנתונים ו\או להעבירו ו\או למוכרו לאחרים, ללא קבלת הרשאה מפורשת לכך מבזק, ואין להשתמש במידע שבאתר ו\או בבסיס הנתונים שבו בכל דרך אחרת שאינה מותרת על פי דין ו\או שמנוגדת לאינטרסים כלשהם של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ.

השימוש במידע ו\או בבסיס הנתונים שבאתר זה מהווה הסכמה מצד המשתמש לאמור לעיל והתחיבות לפעול בהתאם.

מודגש כי כל שימוש אחר ו\או סטיה מהאמור תגרום לבזק נזקים כספיים, תדמיתיים ונזקים אחרים, ובזק תהיה רשאית לפעול, על פי כל דין, כנגד כל העושה שימוש ישיר ו\א עקיף כאמור, לרבות חסימת העושה שימוש כאמור מכניסה נוספת לאתר זה ".

כמו כל כלי טכנולוגי, אתר 441 היה יכול לשמש לטוב או לרע, תלוי במשתמש.

לי האתר עזר רבות, וחסרונו יורגש.
אני מקווה שיקום לו תחליף ראוי במהרה.

תודה גדולה לחברת "בֶּרַלֶ'ה פתרונות תוכנה" בע"מ על שהקימה ותיחזקה את האתר עד כה.

אך עם כל ההערכה לחברת "ברל'ה", חשוב גם לנסות ולהבין מה בעצם עמד מאחורי האתר הזה?
ככל שזכור לי, לא היו פרסומות באתר 441, ולכן נשאלת השאלה:  מה יצא ל"ברל'ה" מאתר זה? כלי שיווקי לטובת תדמית החברה ויכולותיה? כסף בדרכים נסתרות? שירות לציבור?
קצה חוט יש באתר החברה, בדף המוצרים ובדף השירותים – שם נמכרת טכנולוגית
ה-Crawler, זו שכנראה סייעה להפעלת אתר 441.

כאן הסתיימה הרשימה המקורית, אולם הציק לי שלא השקעתי קצת יותר בחיפוש מסביב, להביא קצת רקע.
אז התחלתי לחפש…

מקורות נוספים:

א. 09/08/2002 – אביעד רבינוביץ', מאתר PCPLUS, קיים ראיון קצר אך מאיר עיניים עם רן רייטר, מנכ"ל "ברל'ה".

ב. 08/07/2004 – רוני שני, ב-YNET, מנסה לברר עם "בזק" למה הם עובדים בקצב ברל'ה (כמו השבלול, לא כמו החברה) על העדכון של הנתונים באתר 144. את התשובות אתם מכירים ממשחק המונופול.
בנוסף לרווח של "בזק" משיחות לשירות 144, על פי אתר "בזק" יש לה שירות שנקרא "איתור לקוחות", והוא מאפשר לעסקים לקבל דו"חות כלליים לגבי הלקוחות אשר התקשרו אליהם. דו"חות הדוגמה באתר אינם מפרטים מספרי טלפון ייחודיים. כלומר, "בזק" בהחלט מוכרת מידע מתוך מסדי הנתונים שלה. השאלה היא אילו דו"חות ניתן לקבל מ"בזק" מעבר לדו"חות האלו, ועד כמה הם מפורטים.

ג. עידו קינן ב-NRG, בשבוע שעבר, מודיע על הסגירה

ד. עידו אמין ב"נענע", מראה לנו שיש היררכיה, וכי מיודענו הלמו מתחבר ל-441 ומאפשר את השירות שלהם, הפעם בלי פלאש (צודק. פלאש מעצבן לפעמים. לי נראה שברל'ה כנראה בחרו בפלאש בכדי להגן על עצמם מפני מעשים כאלה…). הלמו, אתה יכול להוריד את הקטע הזה של האתר או לתשאל ישר את אתר 144… או שאתה רוצה שקט מעורכי דין? 😉

ה. תודות לאליאנה, למדתי ש"ברל'ה" לא נחים. יש להם את אתר "מי זה?"
(http://www.meeze.co.il), שמופיע גם כקישור גרפי מדף הבית של אתר החברה.
ככל שהצלחתי להבין האתר מנסה להעניק ערכים מוספים לזהות הסלולרית של אדם (מעבר ליכולת הבסיסית שהוצגה באתר 441 – לגלות את שם האדם מאחורי המספר שמתקשר אליך) ואולי גם להקים רשת חברתית מבוססת זהות סלולרית.
אגב, האתר זמין נכון לכתיבת שורות אלו (אם כי לא בחנתי האם השירותים שהוא מעניק זמינים), אבל אזור ה"תקנון" ריק ואינו כולל הצהרה אודות מדיניות הפרטיות של האתר.

ו. וכעת למנה העיקרית:
במסגרת דיון שנערך בפורום "סקופים וחדשות" של אתר www.fresh.co.il הועלו התשובות של "ברל'ה" (שימו לב, קישור ישיר לקובץ בתבנית doc של Word) לטענות "בזק".

חומר מעניין ביותר הנוגע להגנת הפרטיות, חופש המידע ושימוש משני בשירות שאחר מעניק (התעלקות, בסלנג). אשמח אם מי מהקוראים יוכל לקשר למקורות נוספים במסגרת התדיינות משפטית זו. לא עלה בידי למצוא מידע נוסף באתר חיפוש התיקים של בתי המשפט.

לפני שתתעמקו במסמך – יש לקרוא אותו בספקנות מסוימת, כי מסמך זה מפרט את טיעוניה של חברת "ברל'ה" בלבד, ואין ברשותי קישור או העתק של טיעוני "בזק", וכי נכון להיום הגיעו החברות לכדי פשרה (אשר כוללת את הפסקת פעילותו של האתר), כל אחת משיקוליה.
כמו כן יש לזכור כי מסמך זה נמצא ברשת, באתר שאינו אתר של מי מהחברות, עורכי הדין שלהן או בתי-המשפט – כך שאין סימוכין למקוריותו ומקורו, וקיימת אפשרות שהוא שונה על ידי מי מהאנשים שהייתה להם גישה אליו.
למי שקובץ זה נדרש לו לעיון עתידי – כדאי לשמור אותו כעותק מקומי במחשב האישי, מאחר וקיים סיכוי סביר שהקישור הפומבי לקובץ זה יוסר בעתיד.

המבקשת היא "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
המשיבות:
1. 441 שירותי מידע בע"מ
2. ברל'ה פתרונות תוכנה בע"מ

מצורפים ציטוטים הנוגעים לנקודות מרכזיות ממסמך זה, שבמידה והמסמך הוא אכן מקורי ואמיתי, הן מעוררות מחשבה:

1.
" 4. אתר זה, מהווה מנוע חיפוש הפועל באמצעות תוכנת crawlerr התוכנה פנתה אל דפי המידע שהוצגו בדפי המבקשת באופן שהפניות לאתר המבקשת תמיד נעשו על ידי לא יותר ממשתמש אחד בו זמנית, במטרה מכוונת שלא לגרום לעומס על פעולת השרת של המבקשת. "

(הערות שלי, א.כ.: כלומר, האתר של 441 משך מידע על ידי שאילתות מאתר 144 של "בזק" באופן דינמי דרך הרשת, על פי עדות המשיבות.
מאחר והתשובה ב-441 התקבלה די מהר, אז אני משער שהתרחשו אחד משני הדברים הבאים (ואני לא מכיר לעומק את נושאי מסדי הנתונים ומנועי החיפוש, כך שאני משער): או ש"ברל'ה" מצאו שיטה לבצע שאילתה הפוכה מהירה על בסיס האתר הקיים של "בזק" או שהם בכל אופן החזיקו מסד נתונים מקומי אצלם (שהוקם בין אם על ידי העתקת מאגר מבוסס CD או על ידי ביצוע שאילתה ראשונית, שהייתה ארוכה ומעמיסה, מאתר 144) ורק עדכנו אותו מאתר 144 מדי פעם.
האפשרות השנייה נראית לי יותר הגיונית, הן בשל מהירות מתן התשובה והן כי אני מאמין שבזק יכולים למצוא שיטה למנוע שאילתות איתור הפוך דרך אתר 144. אם מי מהקוראים מכיר את הנושא יותר לעומק – אשמח אם הוא יוכל להגיב ולהשכיל אותי ואת הקוראים.
האם גם בגלל אתר 441 "בזק" לא עדכנו את אתר 144 במשך זמן כה רב? או רק בגלל הרווח מהשיחות לשירות הטלפוני של 144?)

2.
" 15. כמו כן, פנו אל המשיבה 2 בשעתו נציגי רשות הדואר, בניסיון לשכנעה לספק את שירות האיתור ההפוך, אשר הופעל קודם לכן בעמוד הבית של אתר רשות הדואר באמצעות חברה בשם יאפיס.קום, שאף היא הסתמכה על חוות דעת משפטית של ב"כ.

העתק מהודעת פקס שנשלחה למשיבה 2 מטעם נציגי רשות הדואר, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספח ג'.

העתק חוות הדעת מאת ב"כ של חברת יאפיס.קום, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספחים ד'1
וד'2.

16. יוער, כי שירות זהה של איתור הפוך, הופעל ע"י חברת יאפיס.קום ברשת האינטרנט באמצעות אתר הנושא את השם haloo, לאורך תקופה של מעל לשנתיים ימים. "
" 23. נציגי רשות הדואר באופן ספציפי, הציגו בפני המשיבה 2, את מקור הענין שלהם בקיומו של שירות מסוג זה, בכך שניתן יהיה לשלוח מכתב לאדם ע"י בירור מענו. "

3.
" 25. ביום 20.12.2001, פנתה היועצת המשפטית של המבקשת עוה"ד ניצה קראוז, אל המשיבה 2 בדרישה "להפסיק לאלתר את פעילות האתר".

העתק מכתב ב"כ המבקשת מיום 20.12.01, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספח ט'.

26. מאחר והמשיבות ביקשו לפעול בתום לב מירבי ושלא להיחשב כמפירת חוק, הופסקה פעילות האתר למשך תקופה של כעשרה ימים, לצורך בירור המצב המשפטי לאשורו ובכדי שניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את האתר כדין.
27. בשלב זה, נתקבלו בכתובת הדואר האלקטרוני של האתר, מאות תגובות של משתמשים מקרב הציבור, אשר ביקשו לדעת מדוע הפסיק האתר את פעולתו, תוך מתן תשבוחות לשירות הניתן בו ובקשות נשנות לחדש פעילותו כקדם.

העתק כלל התגובות שנתקבלו, בצירוף תגובות נוספות שניתנו לכתבות שנתפרסמו בעיתונות האלקטרונית, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספח י'.

28. ביום 9.1.2002, שלח הח"מ מכתב תשובה לב"כ המבקשת, במסגרתו הודיע לה, כי איננו רואה כל מניעה שבדין לפעילות האתר ובמידה והמבקשת תפרט את הנימוקים לעמדתה שלא בקצירת האומר, ישקול את עמדתו בשנית.

העתק מכתב ב"כ המשיבות מיום 9.1.02, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספח יא'.

29. בשלב זה, המשיך האתר בפעילותו ואך כעבור כשבועיים ימים, ביום 23.1.2002, נתקבלה בידי הח"מ, תשובתה התמציתית והנעדרת הנמקה יתרה של המבקשת, הכוללת שוב דרישתה להפסקת פעילות האתר, תוך הצעה לעריכת פגישה בין הצדדים, לשם הבהרת עמדתה ביתר פירוט.

העתק מכתב ב"כ המבקשת מיום 23.1.02, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספח יב'. "

4.
" 36. יודגש כי המבקשת מטעה את בית המשפט הנכבד באשר לתמורה שהיא מקבלת עבור מכירת מאגר הנתונים שברשותה לצדדים שלישיים, שכן, הסך של 250,000$ המצויין בבקשתה, פוברק על ידה לצרכי תביעה זו ועומד בפועל על כ- 70,000 ₪ בלבד.

העתק "כתב התחייבות" עליו מחתימה המבקשת את המעוניינים ברכישת המאגר מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן נספח טז'. "

5.
" 37. המבקשת איננה שוקדת על עדכונם השוטף של נתוני המידע, תוך השקעת משאבים ניכרים כפי שהיא מציגה זאת בפועל בבקשתה. בבחינת הנתונים שהיא מפרסמת לציבור באמצעים השונים נמצאו אי דיוקים לא מעטים ביחס למידע. "

6.
"21. כך למשל, ניתן לחלץ את המידע המסופק על ידי המשיבה 1 במסגרת האתר המופעל על ידה שעל מסירתו יצא קצפה של המבקשת, אף באמצעות פניה לרשם האוכלוסין, המאפשר מסירת פרטי כל אדם, לרבות כתובתו, מספר תעודת הזהות שלו וכיו"ב, בין היתר, עם מסירת מספר הטלפון שלו ו/או כל פרט מזהה אחר.

העתק בקשה לקבלת מידע מאת רשם האוכלוסין, מצ"ב לתצהיר המצורף ומסומן כנספח יז' . "

" 29. יתרה מכך, אם כבר הרי שהיה על המבקשת על פי סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, לבקש את רשותו של הציבור למכירתו של המידע לצרכים מסחריים, שלא למטרה שלשמה הוא נמסר, תחת זאת ביכרה היא בעזות מצח, לעשות עושר על גבו, שלא בהסכמתו ו/או בידיעתו ועוד מרהיבה היא עוז ומבקשת מבית המשפט הנכבד סעדים לשם כך.

30. סביר עד מאד להניח, כי רבים מקרב הציבור היו מתנגדים בתוקף להכללת נתוניהם במאגרי המבקשת או דורשים לכל הפחות הפיכתם לחסויים, אילו ידעו מבעוד מועד שהמבקשת מפיצה את פרטיהם לכל דורש, בין היתר, תוך עריכת פילוח של המאגר לצרכים עסקיים ציניים ולשימושי טלמרקטינג, אשר יש לא מעטים המוצאים בהם דווקא חדירה פוגענית לפרטיותם ושהניחו בתום לב שהמבקשת עושה בפרטיהם שימוש אך לשם העברת המידע לצורך התקשרות תמימה.

31. מאידך, אם המבקשת היא העושה שימוש במידע בניגוד למטרה שלשמה הוא נמסר תוך הפרת החוק גלויות, מה לה כי תלין, ועוד שהמשיבה 1 שלא כמבקשת עושה שימוש במידע למטרה שלשמה הוא נמסר. "

" 34. יודגש, כי המשיבה 1, אינה מונעת ממנוי המבקש זאת להפוך פרטיו לחסויים ולמנוע על ידי כך את האיתור ההפוך, ואף נענתה לבקשתם של מתי מעט שפנו אליה והסירה את פרטיהם מאתרה. "

7.
" 38. טוענת המבקשת בבקשתה, כי "מאגר מידע הנו נשוא לקניין רוחני ולזכויות יוצרים" ולפיכך, קמו לה זכויות יוצרים בלקט הנתונים ו/או הפרטים אודות מנוייה לכשעצמו, שנתגבש בידיה בחלוף הזמן, ולא היא.

39. המבקשת מנסה לסמא את עיניו ואת דעתו של בית המשפט הנכבד, על אף שהיא יודעת בבירור כי הדין איננו עמה. שכן, בחינת האסמכתאות שהיא עצמה מפנה אליהן בעניין טענתה זו (ר' סע' 3.8 לבקשתה), ללא יוצא מן הכלל, מעלה על נקלה כי אין ולא יכולות להיות למבקשת זכויות יוצרים, בלקט הנתונים הסתמי, הנטול כל צביון של ייחודיות ויצירתיות.

40. היא מבקשת שלא בתום לב, להעתיק את מרכז הכובד של בחינת שאלת קיומן של זכויות יוצרים בעניינה, מן היצירתיות או נכון יותר העדרה שהנה בעוכריה, אל "המלאכה הסיזיפית", המושקעת על ידיה לשם ליקוט הנתונים מן הציבור, הגם שהיא יודעת היטב כי בכך אין סגי.

41. אלא, שלא זו בלבד שבכך אין די כאמור לעיל ושומה עליה להצביע על מקוריות ויצירתיות אשר אינם באמתחתה, הצגתה כקדוש מעונה העוסק במלאכת ליקוט "רבת שנים, רחבת היקף ועתירת השקעות" עולה כדי לעג לרש.

42. כידוע, עם חקיקתו של חוק הבזק, הועברו במסגרת החוק שירותי ההתקשרות שניתנו לפני כן על ידי משרד התקשורת באופן בלעדי לידי המבקשת ובין היתר, מאגר הנתונים שנצבר לפני כן בידי רשות הדואר. לאמור, אפילו יימצא כי המדינה המחאתה למבקשת את זכויותיה במאגר, מצדה של המבקשת עצמה שקיבלה מאגר מוכן ומזומן, לא היה כל טורח.

43. היעלה על הדעת, כי מי שמופקד באופן בלעדי על אספקת שירותי התקשרות בטלפון שהנם כה חיוניים עד שלא ניתן בלעדיהם, זקוק למאמץ של ממש בכדי להוסיף וללקט את פרטי המנויים ו/או לעדכנם?

44. אילו היו למבקשת מתחרים בתחומה ועדיין הייתה היא נאלצת לקיים ולפרסם מאגר נתוני כלל מנויי הטלפון במדינת ישראל, עוד ניחא, שכן השגת ועדכון הנתונים הנוגעים לאלה שאינם מנויי המבקשת הייתה כרוכה מטבע הדברים בקושי אובייקטיבי כלשהו ובהשקעת משאבים הן בהשגת המידע והן בעידכונו המתמיד.

45. אך לא כן בענייננו, שהמנויים עצמם הזקוקים לשירות מעצם טיבו, נאלצים ממילא מיוזמתם לעדכן את המבקשת בכל שינוי, שאם לא, פרטיהם המעודכנים לא ייכללו במסגרת השירות הניתן על ידה, מה עוד, שלרוב קורה ששינוי הנתונים הוא משני ונלווה ממילא לפעולה העיקרית המבוקשת ע"י המנוי (כגון: רכישת קו, העברת בעלות, ניתוק הקו, הקפאת הקו, הפיכת פרטי המנוי לחסויים).

46. ויודגש, בגין כל אחת ואחת מן הפעולות שצויינו לעיל ללא יוצא מן הכלל, לרבות הפיכת פרטי המנוי לחסויים גובה המבקשת תשלום ניכר (אשר לא יפחת מ70- ש"ח), חרף העובדה שמבחינתה מדובר בפעולה של מה בכך, שלא לדבר על כך שעבור מתן שירות המודיעין היא גובה תשלום לא מבוטל.

47. הרי לנו דוגמא קלאסית למאגר המתגבש מעצמו, צדדי וטפל לשירותים הניתנים על ידי המבקשת, המזכים אותה לכשעצמם ברווחים נאים מאד, ללא כל צורך בעמל מיוחד, בבחינת חי המזין את עצמו, עד שאין לומר כלל, כי המבקשת שוקדת וטורחת בכדי לקיימו ולהזינו, תרתי משמע.

48. נמצא אם כן, שאף לשיטתה המוטעית והמטעה של המבקשת, המטילה את מלוא כובד המשקל על ה"טרחה" הכרוכה במלאכת הלקט לכשעצמה, אין היא זכאית להכרת זכויות יוצרים במאגרה.

49. כאמור לעיל, על מנת שתקום למבקשת הגנת זכויות יוצרים, היה עליה להראות לכל הפחות זיק של יצירתיות או ייחודיות, בעיקר בכל הנוגע לסידור הנתונים המצויים ברשותה, או הוספת נופך נוסף למידע, המייחד אותו מלקט סתמי וכוללני של נתוני המנויים. "

" 58. יתר על כן, במאגר מידע שהוכן על ידי מחשב ולא תוך ליקוט אנושי, עוד פוחתת הנטיה להעניק הגנת זכויות יוצרים, אם בכלל. (ראה פרזנטי לעיל, בעמ' 107). "

8.
" 72.
ה. המבקשת לא רשמה סימן מסחר עד לשלב זה, ללא כל הסבר המניח את הדעת.

73. המבקשת היא היא העושה עושר על גבו של הציבור ועתה היא מבקשת לעשות עושר גם על גבה של המשיבה 1, אשר בנדבך שהוסיפה לשירות היא הראויה אם כבר לזכויות יוצרים. לא זו בלבד שהיא מקבלת דבר שלא על פי זכות שבדין, אלא בניגוד גמור לאיסור שבדין.

74. מכירת הנתונים לצדדים שלישיים, בין היתר, למטרות עסקיות, תוך הפרה בוטה של אמון הציבור אשר שם בה מבטחו באשר לשימוש שייעשה בפרטיו האישיים הנמה ללא ספק בגדר התעשרות בלתי צודקת ובלתי ראויה והדברים חמורים שבעתיים לנוכח היותה של המבקשת גוף דו מהותי, יציר הדין.

75. בל נשכח, שהמבקשת אף מגדילה לעשות וגובה תשלום מכל מנוי המבקש להפוך את פרטיו לחסויים. אכן כן, המבקשת קנתה לעצמה זכויות בפרטי המנויים, אשר הם למעשה בעליו ה"אמיתיים" של המידע הנוגע להם והיא בעצם מוכרת להם חסיון.

76. מן הראוי לציין גם, שהמידע שהמבקשת טוענת לבעלות בלעדית בו, ניתן להשגה בדרכים רבות ובחלקן תוך פעולות פשוטות שאינן כרוכות בלמעלה מ"שקידה סבירה", לרבות באמצעות רשם האוכלוסין כפי שהוסבר לעיל, הוצאתו מספרי הטלפונים וכו'.

77. המידע שהנו באורח טבעי נחלת הכלל, היה למכרה של זהב עבור המבקשת. הפוך בו והפוך בו וכולו רווח. אין כל תימה בכך שהיא נעמדת על רגליה האחוריות בחשש, שמא ביצת הזהב תאבד מקסמה.

78. והנה, אף את כבשת הרש היא מבקשת לה, בחוסר תום לב ניכר. ניתן להבין את ציפייתו הלגיטימית של בעל סימן מפורסם, לקבל לידיו הזכויות בשם מתחם הנושא את שמו ולו בשל התערבות לא הוגנת ונטילת השייך לאחר.

79. אך מדוע היא מבקשת בכתב תביעתה את הבעלות בסימן המתחם www.441.co.il ? האם לא די לכאורה במתן צו מניעה, מקום שאיש אינו מונע ממנה לעשות שימוש בשם מתחם הנושא את שמה ? "

9.
" 93. לא זו אף זו, המבקשת טוענת למוניטין רב. מטעמי העדר קטנוניות וקנטרנות המשיבות לא יבקשו לסתור את מוניטין זה בכל הקשור בשירותים הניתנים על ידה לכשעצמם (על אף שיש בידיהן במידת הצורך להוכיח, כי שירותיה ובפרט במסגרת האתר שהיא מפעילה אינם מן המצטיינים).

94. אלא שלא ניתן להתעלם בהקשר דנן, מן המוניטין המונופוליסטי והשרירותי שנודעו למבקשת בציבור. למבקשת דימוי שלילי מאד הנוגע בעיקר לאופן התנהלותה ומדיניותה הפטרונית (בין היתר, ביחס לאי מתן השירות שבמחלוקת והתחמקות ממתן הסבר ענייני לכך) וראה התייחסות רבה לכך אף בתגובות הציבור המובאות.

95. אף במובן זה, נבחר שמו של השירות במפגיע, על מנת להוות "אנטי תיזה", למבקשת ולדימוייה, לרמת השירות הניתנת על ידה במסגרת אתרה וכו'. לא רק שאין כאן ניסיון להבנות מן המוניטין של המבקשת, ההיפך הוא הנכון. "

10.
" עוולות על פי חוק המחשבים?

109. המבקשת טוענת כי המשיבות ביצעו אף עוולות, כאמור בחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995. יובהר, כי בשום שלב ובשום אופן, לא פרצו המשיבות לאתר האינטרנט שבבעלות המבקשת.

110. המשיבה 1, פעלה ופועלת כאמור לעיל כמנוע חיפוש ממוקד, העושה שימוש במידע שהנו נחלת הכלל וניתן להשגה גם באמצעים אחרים. יודגש, כי הודעת בזק בדבר האיסור לדלות נתונים מאתרה, הוספה כאמור לעיל אך לאחר פרוץ הסכסוך, מה גם שממילא אין בה כדי לאסור עשיית שימוש בנתונים אלה, שכן, אינטרסים אינם לכשעצמם ערך מוגן על פי דין, אלא אם הונחה זכות בצדם.

111. טענתה של המבקשת כי נגרמה לה הכבדה על פעילות האתר, הנה קנטרנית, מעבר להיותה לא מדוייקת בלשון המעטה. האמנם ניתן להכביד על שרתה של המבקשת, המספקת בין היתר שרתי על לתקשורת מחשבים? ברור כי ניתן ליותר ממשתמש אחד לעשות שימוש בו זמנית באתר.

112. עיון בלשון החוק מעלה על נקלה כי בענייננו לא התקיימו היסודות הנדרשים לקיומן של העוולות הנ"ל. מכל מקום, אף משיטת המבקשת עולה, כי העוולות הנ"ל בוצעו אם וככל שבוצעו בעבר, מכאן שלכל היותר גרימתן עשויה לזכות את המבקשת בסעד של פיצוי ובשום אופן לא צו מניעה. "

(הערה שלי, א.כ.: אכן, לדעתי חברת "ברל'ה" בהחלט עשתה שימוש, מעבר לסביר, במשאבים שבזק השקיעה בכדי לקיים את אתר 144 (לא בנוגע לאיסוף המידע, אלא בנוגע לתחזוקת האתר – מחשבים, רוחב פס וכדומה), ובלעדיהם לא היה יכול אתר 441 להתקיים בכלל. כך שמהזווית של ה"התעלקות", "בזק" בהחלט ראויה לפיצוי כספי)

11.
ד. המבקשת מהווה מונופול והגבל עסקי:

1. מן המפורסמות הוא שהמבקשת מהווה הגבל עסקי ומונופול מובהק בתחום התקשורת בישראל ובשלב זה, מונופולין בעל בלעדיות בתחום תקשורת הטלפונית הפנים ארצית.

2. מעצם מעמד זה, נגזר הצורך לבחון את מעשי המבקשת, מצגיה והתנהגותה וכן כוונותיה, במידה מוגברת של פיקוח ומנגד, הצורך להכיר במלוא תוקפה ועוצמתה של הזכות לחופש העיסוק ולתחרות חופשית, גובר במידה ניכרת.

3. דומה, שהמבקשת איננה מסוגלת לכבוש את יצרה ונוטה לא אחת ובפרט בנסיבות מקרה דנן לעשות שימוש לרעה במעמדה ובין היתר, תוך דחיקת והצנעת חובות המוטלים עליה אף מכוחו של הדין הציבורי והמנהלי.

4. יוצא לשיטתה של המבקשת, כי היא איננה מסתפקת ב"ממלכה" עתירת המשאבים והכוחות שניתנה לה כשליט בלעדי ומבקשת להשתרע על תחומים נוספים "קרובים" ככל הניתן וככל שיעלה בידה, תוך עשייה בהם כבשלה.

5. חשוב לציין, כי בכל פסקי הדין העוסקים בזכויות יוצרים, הפרת סימן מסחר, עשיית עושר וכיו"ב, דובר בתובעים תמימים העושים לשם הפקת רווחים בתחומם הצר והמוגבל, לעתים כאלה שמטה לחמם ומפעל חייהם מתמקד רובו ככולו ביצירתם והנה, למרבה הצער אף אז לא הובטח להם כי ניתן למנוע העתקתה הבוטה, בהתחרות לא הוגנת.

6. ולעומתם המבקשת השולחת ידיה לכל עבר, איננה מסתפקת במונופולין יציר החוק המקנה לה ריכוזיות יתרה ומבקשת לה, זכויות מונופול נוספות ("זכויות יוצרים", "סימני מסחר"), בתחומים משיקים שאינם נוגעים לה במישרין.

7. משכך, שומה על בית המשפט הנכבד לדקדק עימה יתר על המידה ולחסום ניסיונה להטיל מרותה על תחומים נוספים החורגים מן המונופולין שניתן לה, בפרט בנסיבות אלה, שהיא נעדרת כל יצירתיות.

8. מתן יד לכך, הוא בגדר קפיאה על השמרים, שם לאל את הקדמה, היצירתיות וחופש העיסוק וידרבן את המבקשת להוסיף ו"לסמן" לה יעדים נוספים לכיבוש.

לעניין זה, ראה קלדרון, עמ' 6-27 וכן פרזנטי כרך א' עמ' 190-212. "

12.
" ה. למבקשת לא נגרם נזק קל שבקלים

1. נוכחנו לדעת, כי המשיבה 1 כלל איננה מתחרה בשירות הניתן על ידי המבקשת וברור כי לא צפוי לה כל הפסד רווחים בגין השירות הניתן על ידה. המבקשת גם לא צירפה לבקשתה כל אסמכתא הממחישה את גובה הנזק הנגרם לה בגין אי מכירת מאגר הנתונים לצדדים שלישיים, כנטען על ידה וברור מכל מקום ש"נזק", זה ניתן לאומדן בנקל.

2. לא הוכח גם על ידי המבקשת, כי נגרם לה נזק כלשהו למוניטין, נהפוך הוא על ידי התנגדותה שהובעה מראש היא מסבה לעצמה נזק תדמיתי, כעולה משלל התגובות שנתקבלו מן הציבור הרחב ובכך אין לה להלין אלא על עצמה.

3. למבקשת לא ייגרם נזק קל שבקלים כפי שלא נגרם לה עד עתה בגין פעילות האתר וכפי שהוכח לעיל. היא גם לא הניחה ולו ראשית ראיה בפני בית המשפט הנכבד לנזקיה הנטענים.

4. יתר על כן, מניעת פעולתו של האתר, תסב נזק למשתמשים רבים מקרב הציבור ותמנע השגת מידע נגיש ויעיל שממילא ניתן להשיגו באמצעים אחרים ובך תפגע בחופש המידע במידה העולה על הנדרש.

5. כמו כן, היא תזיק למטרה הרצויה של הרתעת מטרידים טלפוניים, תופעה שלנוכח ריבויה ולנוכח קשיים שהמבקשת מערימה על איתורם ואי שיתוף פעולה מצד משטרת ישראל, הנה בבחינת פגע רע ולפיכך ראוי להביא גם שיקול זה בחשבון. "

13.
" ו. המבקשת העלימה עובדות ויצרה מצג מטעה

1. כעולה מתגובה זו ומן הנספחים שצורפו אליה, המבקשת הטעתה את בית המשפט במזיד ובמצח נחושה לא פעם ואף הסתירה עובדות רלבאנטיות. בכך לבד, ראוי שיהיה בכדי לחרוץ את גורלה של התובענה, בפרט לנוכח מעמדה של המבקשת.

2. כך למשל, אין צל של ספק שהמבקשת מטעה את בית המשפט, ביחס למחיר האמיתי שבו היא מציעה למכירה ואף מוכרת את בסיס הנתונים, לשם השגת מטרה מובנת, של ניפוח נזקיה מעל לכל פרופורציה הגיונית.

3. בנוסף, היא העלימה מאת בית המשפט הנכבד, את העובדה כי ברשת האינטרנט פועל אתר הכולל בשמו, את שם השירות שמפעילה המבקשת (144), אשר אם בכלל בו יש בכדי להטעות את ציבור הגולשים ואף הסתמכה על פסקי דין, העוסקים בסיטואציה זו, לא ברור על כן, מה עניינה עם המבקשת דווקא.

4. המבקשת מאחזת את עינו של בית המשפט, באשר היא טוענת כי ניתנה לה מבעוד מועד, הרשאת היועץ המשפטי לממשלה ורשם מאגרי המידע, למכירת בסיס הנתונים ואלה משום מה, לא צורפו כלל לבקשתה, ככל הנראה, מכיוון שאינם בנמצא.

5. המבקשת יצרה כלפי המשיבות וכלפי כולי עלמא, מצג לפיו היא מאסה זה מכבר במתן השירות של 144 ואין כל מניעה מצידה, לשימוש מתחרה בתוכנות פרטיזניות ואף למתן אותו השירות בדיוק נשוא סכסוך זה, על ידי אתרים ומפעילים שונים, חלקם אף לזמן ממושך מאד.

6. למצג הנ"ל, תרמה גם העובדה שמאתר האינטרנט שבבעלותה נשמטה משום מה הודעה כלשהי המצהירה על זכויות יוצרים למשל ואו זכויות אחרות על פי דין ורק לאחר פרוץ הסכסוך בין הצדדים, הוספה הודעה כאמור, ואולם, אף משהוספה היא לא כללה כל התייחסות לזכויות יוצרים, אלא ל"אינטרסים של חברת בזק".

7. המבקשת הפועלת כגוף ציבורי לכל דבר ועניין ומכח הדין, מנועה ומושתקת כלפי המשיבה 1, בוודאי בכל הנוגע לחוק הגנת הפרטיות, מקום שהיא מפרה אותו באופן בוטה. "

 

14.
" ז. סיכום

א. פרטי נתוני מנויי בזק אשר הם בעליהם הקנייניים ואין בלתם (להלן: "אוסף הנתונים"), המכונים בבקשת המבקשת "מאגר המידע שבבעלות המבקשת", אינם מהווים כלל ועיקר 'מאגר מידע' כהגדרתו וכהלכתו על פי דין וממילא אינם מקימים למבקשת זכויות בו ככזה.

ב. לפיכך, הרי שאוסף הנתונים הנזכר לעיל מהווה נחלת הכלל וממילא אין בהפצתו למטרות ראויות בכדי להפר את הוראות הדין.

ג. המבקשת, המוכרת את אוסף הנתונים לכל דורש על פי הודאתה, ללא ידיעת ו/או הסכמת מנוייה, המהווה לשיטתה 'מאגר מידע' היא המפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, ובפרט סעיפים 2(9), 8(ב) לו, לנוכח היותו של המידע הנ"ל קניינם הבלעדי והפרטי של המנויים.

ד. אוסף הנתונים, שנתגבש בידי המבקשת אגב אורחא ביצוע תפקידה על פי דין, במסגרת פועלה כמונופול לכל דבר ועניין בתחום התקשורת בישראל ובפרט בתחום קווי הטלפון הפנים ארציים אינו מקים לה זכויות יוצרים באשר הן.

ה. לחילופין, הרי שהמשיבה 1, בעלת שם המתחם www.441.co.il, הנה לכל היותר מנוע חיפוש מתקדם, הפועל ברשת האינטרנט ומשקף מידע המסופק על ידי המבקשת במסגרת אתר המופעל על ידיה והעושה שימוש הוגן במידע לרווחת הציבור.

ו. שם המתחם www.441.co.il שהמשיבה 1 הנה בעליו ושנרשם כדין, איננו מפר את סימנה של המבקשת המכונה 144, בוודאי מקום שהאחרון כלל לא נרשם בפנקס סימני המסחר.

ז. המבקשת לא הניחה כל זכות לכאורית, בבסיס בקשתה וכמו כן, לא עמדה בנטל הראיה להוכחת זכותה ולהמחשת הנזקים הנטענים על ידה. על שום מה ולמה אם כן, יינתן לה בסופו של יום מבוקשה בדמות צו מניעה

ח. תובענת המבקשת מוגשת בהעדר תום לב, מתוך ניסיון נואל להטיל מורא במשיבות ותוך הטעיית בית המשפט הנכבד במזיד והעלמת עובדות חשובות. "

ואני רק רציתי להגיד להם תודה ולהתראות.

אולי לפעמים לא כדאי לחפש – כי ברשת אתה יודע איפה אתה מתחיל, אבל לא היכן אתה מסיים.

Join the Conversation

4 Comments

  1. מה כל זה מראה:
    1. גם בזק לא מבינים שהאינטרנט זה לא רק רפרפני HTML.

    2. אם אני לא טועה יש חוק מאגרי מידע ואם על המקרה הזה אי אפשר לשלוח מישהו מברלה או מבזק לכלא אז הוא חסר משמעות.

    3. הטרנד שזה cool לעבור על החוק ולגנוב מאנשים אחרים עדיין קיים. מה חבל שהאנשים שמתלהבים מכך היו נורא מתעצבנים אם אני הייתי לוקח את המאמרים שלהם מרשימות, עורך אותם קצת, מפרסם תחת שמי באתר משלי ועוד מרוויח כסף מפרסומות. אם אני לא טועה היו פה אנשים ברשימות שעשו להם את זה ועד כמה שאני זוכר הם לא קיבלו את זה ברוח טובה.

  2. מרק,

    1. אשמח אם תנמק למה צריך לשלוח מישהו עד לכלא.
    אתה יודע כמה יצרני crawlers אתה תצטרך לצרף לתא של עובדי "ברל'ה"?

    2. מי אמר שזה cool לגנוב? בבקשה תפרט את סעיף 3 בתגובה שלך.

    ככל שזכור לי לא היו באתר 441 פרסומות, וראה במסמך עצמו:
    " 38. יודגש, כי עד לשלב זה ממש נמנעו המשיבות מקבלת כל תמורה שהיא בגין מתן השירות ו/או בגין שטחי פרסום וכיו"ב, בין היתר, מתוך כוונה לפעול בתום לב, תוך דחיית הצעות מסחריות מגורמים שונים. "

    וחוץ מזה – כתבתי ש"בזק" ראויה לדעתי לפיצוי על השימוש באתר שלה.

  3. רוב ההתדיינות היתה בתכתובות ומחוץ לבית המשפט. בבי המשפט היו עניינים טכניים של שתי שורות. אם היה התדיינות רצינית, הייתי מעלה אצלי לאתר.

    לגבי סעיף ד ב"מקורות הנוספים" שלך, מדובר על כתבה של עידו אמין ולא של עידו קינן.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *